פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"ם 1526/22
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. רווחה מבשרת ציון
2. היועץ המשפטי לממשלה
3. פלונית
4. עו"ד מלי קיסלסי – האפוטרופא
לדין
בקשת רשות לערער על
פסק הדין של בית המשפט המחוזי לנוער בירושלים (כב' השופטת ח' זנדברג) בענ"א
20651-01-22 מיום 31.1.2022
בשם המבקש:
עו"ד יוסי נקר
החלטה
1.
המבקש והמשיבה 3 (להלן: המשיבה ) הם הורים לשלוש קטינות (ילידות 2008, 2011 ו-2013; להלן ביחד: הקטינות ). הקטינות הוכרזו כקטינות נזקקות ביום 5.2.2020, כשברקע סכסוך בין המבקש לבין המשיבה. בחודש מרץ 2021 הורה בית משפט לענייני משפחה על הוצאת הקטינות ממשמורת ההורים והן הושמו במרכז חירום (להלן: מרכז החירום ). ביום 10.10.2021 הגישה עובדת סוציאלית לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960 (להלן: חוק הנוער ו- העובדת הסוציאלית ) בקשה להארכת צו ההוצאה ממשמורת ב-10 חודשים נוספים. עובר להחלטה בבקשה, הקטינה ילידת 2008 (להלן: הבת הגדולה ) עברה לשהות בבית המשיבה, וזאת לאחר שבחלק מהתקופה אושפזה בבית חולים. המבקש והמשיבה הגישו התנגדותם לבקשה. עמדת האפוטרופא לדין של הקטינות הייתה כי יש להבחין בין הבת הגדולה לבין שתי הבנות הקטנות: בעניינה של הבת הגדולה יש לפעול כעמדת הוריה (שהותה במחיצת הוריה, תחת צו פיקוח והשגחה); ובעניינן של הבנות הקטנות יש לפעול כעמדת העובדת הסוציאלית (דהיינו, המשך הוצאתן ממשמורת).
2.
ביום 14.12.2021 אימץ בית המשפט לנוער (כב' סגן הנשיא נ' פלקס ) את עמדת האפוטרופא לדין. בית המשפט עמד על ההליכים השונים שנוהלו בעניינן של הקטינות ואת מעורבות רשויות הרווחה. בכלל זאת, עמד בית המשפט על מצבן של הקטינות, שעדיין דורש טיפול וסיוע אינטנסיביים; על כך שאין בידי הוריהן להעניק טיפול מעין זה, ביחד או בנפרד; ועל כך שאין בנמצא אפשרות להעניק סיוע וטיפול זה בקהילה, חלף המשך הוצאתן ממשמורת. בית המשפט התייחס גם לחוות הדעת שהוגשה מטעם המשיבה, וציין כי משקלה אינה גבוה. צוין כי המסקנה המתבקשת היא להיעתר לבקשת העובדת הסוציאלית ולהאריך את צו ההוצאה ממשמורת כמבוקש. עם זאת, צוין, לאחר פגישת בית המשפט עם הקטינות, ארעו מספר אירועים חריגים, ובהם אשפוזה של הבת הגדולה, ניסיונות לפגיעה עצמית, וסירובה לחזור למרכז החירום. משכך, נקבע כי אין מנוס "מלנטוש לעת הזו
את המשך הוצאתה ממשמורת" (הדגשה במקור – ע' פ'; סעיף 27 לפסק הדין), וזאת תוך מתן משקל מכריע לעמדתה ורצונה. לצד זאת, בית המשפט ציין כי הוא מסופק אם המבקש והמשיבה יצליחו להעניק לה את הטיפול הדרוש לה. משכך, הוחלט בין היתר על המשך הוצאת הקטינות (למעט הבת הגדולה) ממשמורת למשך עד עשרה חודשים; וניתן צו פיקוח והשגחה בעניינה של הבת הגדולה.
3.
על החלטה זו הגיש המבקש ערעור וביום 31.1.2022 דחה בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ח' זנדברג ) את הערעור, על יסוד החומר בכתב שלפניו (בהתאם לתקנה 138(א)(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018; ותקנה 11ב(א) לתקנות הנוער (טיפול והשגחה) (סדרי דין), התשל"א-1970). בית המשפט לא מצא כי המקרה דנן מצדיק התערבות של ערכאת הערעור בקביעות בית המשפט לענייני משפחה, וציין כי הערעור נוגע כולו לקביעות שבעבודה ובמהימנות. בית המשפט הוסיף כי מצבן של הקטינות קשה וכי מצב זה נובע בין היתר מהסכסוך שבין הוריהן. כן צוין כי החלטת בית המשפט לענייני משפחה היא החלטה זמנית, והודגש כי בהתאם להוראות סעיף 14 לחוק הנוער, בסמכות בית המשפט לנוער לשנות החלטותיו בכל עת, כמתחייב מעקרון העל של טובת הילד.
4.
מכאן הבקשה שלפניי, שבמסגרתה חוזר המבקש על טענותיו לפני בית המשפט המחוזי. לטענת המבקש בית המשפט לנוער לא קיים את עקרונות היסוד ביחס להוצאת קטינים מביתם. נטען כי בית המשפט שגה, בין היתר, כשקבע שהמבקש סובל מקשיי ויסות; כשהעדיף את עמדת העובדת הסוציאלית; וכשקבע שהקטינות נזקקות לסיוע בכל רבדי חייהן. עוד נטען כי בית המשפט לנוער לא התחשב ברצון הקטינות. לבסוף, טוען המבקש כי "יש להצטער" על מנהגו של בית המשפט המחוזי לנוער לדחות ערעורים מסוג זה על הסף ללא קיום דיון.
5.
לאחר שעיינתי בבקשה ובצרופותיה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. כידוע, בהליכים מהסוג דנן, אשר עוסקים ביחסי הורים וילדים, מתחייבת גמישות מחשבתית ופרוצדורלית. עם זאת, אין בכך כדי להביא למצב שבו הרשות לערער ניתנת באורח "אוטומטי" (ראו, למשל, בע"ם 8362/21 פלוני נ' עו"ס לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960 , פסקה 5 (6.12.2021); רע"א 4703/21 פלוני נ' פלונית , פסקה 4 (5.7.2021) ). אף בהינתן אמת המידה האמורה, לא מצאתי ליתן רשות לערער במקרה דנן. בית המשפט לנוער עמד בהרחבה על נסיבות המקרה, על עמדות המבקש והמשיבה ועל עמדות גורמי הרווחה ושמע את הקטינות בעצמו. בית המשפט מצא כי מצב הקטינות בעת הזו עודנו מחייב טיפול רציף וקבוע, והורה על המשך הוצאתן ממשמורת (זאת, להוציא כאמור את הבת הגדולה). טענות המבקש לפניי חוזרות בעיקרן על טענותיו לפני בית המשפט המחוזי, שבחן אותן ולא מצא להתערב בפסק הדין של בית המשפט לנוער. לא שוכנעתי כי בהחלטת בית המשפט לנוער או בפסק הדין של בית המשפט המחוזי נפל פגם שמצדיק בירור נוסף. לבסוף אזכיר כי החלטת בית המשפט לנוער היא החלטה זמנית, וכפי שציין גם בית המשפט המחוזי, הוראת סעיף 14 לחוק הנוער מאפשרת לבית המשפט " לשנות החלטה שניתנה לפי חוק זה, להאריך או לקצר תקופת תקפה, לבטלה או לתת הוראות להוצאתה לפועל".
הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות .
ניתנה
היום, כ"ט באדר א התשפ"ב (2.3.2022).
ש ו פ ט