בע"מ 1549/07 פלוני נ. פקידת סעד מחוזי - גב' גואנה מיימודס

1.

ביום 14.2.07 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופטת שטופמן) בה דחתה בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה (כב' השופטת קראוס) אשר הורתה על העברת הקטינות – פלונית, ילידת 16.4.02, ופלונית, ילידת 14.6.04, לבית משפחה בכוונה לאמצן על פי הוראות סעיף 12ג. לחוק אימוץ ילדים, תשמ"א-1981 (להלן – החוק).

2)

על החלטת בית המשפט המחוזי (להלן – ההחלטה) ביקש המבקש, אביהן של הקטינות, רשות ערעור מבית משפט זה, ובה עתר להעביר את הקטינות לבית אחותו, היא דודתן של הילדות, במסגרת הליך על פי סעיף 12ג לחוק.

3)

קיימנו מספר דיונים בבקשה בנוכחות כל בעלי הדין, ובמסגרת ההליך הורינו על הגשת חוות דעת מומחה מטעם מכון "שלם". חוות דעת זו הוגשה והיא מונחת לפנינו.

4)

לאחר ששמענו את טיעוני הצדדים בהרחבה, ונוכח מסקנות חוות דעת המומחה שלפנינו, באנו לכלל המסקנות הבאות:

(א)

בנסיבות המיוחדות של הענין, לא נוכל להיענות לבקשת האב להעביר את הקטינות לחזקתה של אחותו, מאחר שאופציה זו אינה מבטיחה את רווחתן וטובתן של הילדות. במהלך הדיון נראה כי האב וכן האם (המשיבה 2) שוב אינם עומדים על הבקשה במובנה זה.

(ב)

במהלך הדיון הוברר כי לקטינה ילידת 2004 נמצאה משפחה מתאימה אליה ניתן להעבירה מתוך כוונת אימוץ (להלן – המשפחה). עובר לדיון האחרון, לא נמצא עדיין הסדר דומה ביחס לילדה ילידת 2002. בינתיים שוהות הילדות מזה כשמונה חודשים במסגרת מוסדית, אשר אינה מתאימה עוד לצרכיהן, ומצבן מצריך בדחיפות מציאת מסגרת משפחתית בה ייקלטו.

(ג)

לאור מסכת הנסיבות המורכבת, ובהסתמך על חוות דעת המומחה שהוגשה, סברנו מחד, כי יש למצוא במהירות סידור נאות לילדות שיאפשר הוצאתן מהמסגרת המוסדית בה הן מצויות, ששוב אינה מתאימה לצרכיהן; מנגד, הנחנו כי יש לעשות כל מאמץ על מנת למצוא מסגרת משפחתית אחת אשר תקלוט לחיקה את שתי הילדות, מתוך כוונת אימוץ, כדי למנוע הפרדתן זו מזו. השירות למען הילד ונציגת היועץ המשפטי לממשלה, וכן באי כח הורי הילדות שותפים לדעה בדבר חשיבות הדבר, ומאוחדים בדבר הצורך למצות כל מאמץ להגשמת תכלית זו. לשם כך, ניתן פסק זמן קצר נוסף לרשויות הרווחה, והדבר קיבל ביטוי בהחלטתנו מיום 25.3.07.

(ד)

היום לקראת הצהריים התבשרנו כי המשפחה שהסכימה לקבל את הילדה הגדולה למטרת אימוץ מסכימה ומעוניינת לקבל למטרת אימוץ גם את הילדה הקטנה, והרשות המוסמכת רואה משפחה זו כמתאימה לכך וכמסוגלת לשאת באחריות הכרוכה בדבר.

(ה)

רשויות הרווחה מבקשות, אפוא, כי בית המשפט יאשר בהקדם את העברת שתי הבנות יחדיו למשפחה הנזכרת למטרת אימוץ על פי סעיף 12(ג) לחוק. קיימת דחיפות מיוחדת לכך, לאור החשיבות בהעברת הבנות למשפחה עוד לפני חג הפסח.

(ו)

באי כח הורי הקטינות מכירים בהודעתם מהיום כי קלט החירום בו שוהות הקטינות הוא פתרון בלתי מתאים נכון לעת זו. הם מסכימים להצעת שירותי הרווחה להעביר את שתי הקטינות יחדיו למשפחה הנזכרת, תוך הדגשה כי אין בהסכמה זו כדי ויתור על מכלול טיעוניהם לגבי המשך המהלכים, ותוך שמירה על זכותם של ההורים להציע את עצמם ואת בני משפחתם כמסגרת מתאימה לגידול הבנות בהמשך הזמן. כן מדגישים באי כח ההורים כי המהלך בו מדובר עתה אינו בלתי הפיך, וכי אם בהמשך הזמן יחול שינוי במצב לפיו הבנות שוהות יחדיו באותה מסגרת משפחתית, הם שומרים על זכותם לפעול בענין זה.

(ז)

יש לברך על התוצאה החשובה שהושגה בעקבות פעילותן הנמרצת של רשויות הרווחה בתנאים מורכבים וקשים. נראה לנו כי הבקשה להעביר את הבנות למשפחה הנזכרת למטרת אימוץ מקדמת את טובתן ורווחתן של הקטינות, ויש מקום לאשרה.

(ח)

אנו מחליטים, איפוא, לדחות את בקשת רשות הערעור, ומאשרים את העברת שתי הבנות יחדיו למשפחה הנזכרת למטרת אימוץ על פי סעיף 12(ג) לחוק. רשויות הרווחה תקבענה את לוחות הזמנים והדרך הנאותה לביצוע ההעברה, כאמור.