פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"מ
1633/12
לפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקשים:
1. פלונית
2. פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. פלוני
2. פלונית
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בחיפה (השופטים שטמר, קינן ולמשטרייך-לטר) מיום 9.12.11 בתיק
עמ"ש 51982-05-11
בשם המבקשים:
עו"ד אייל קוצר
החלטה
א.
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטים שטמר, קינן ולמשטרייך-לטר) מיום 9.12.11 בתיק עמ"ש 51982-05-11, בו נדחה ערעור המבקשים על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בחדרה (השופטת גולדקורן) מיום 29.3.11 בתיק תמ"ש 6766-11-08. עניינה של הבקשה סכסוך רכושי בין אחים בעקבות פטירת אביהם המוריש.
רקע
ב.
עניינו של ההליך, משאלתו של פלוני (שנפטר לאחר תחילת ההליכים ולהלן יכונה המנוח ) לחזור בו ממתנה (נכס מקרקעין) שנתן לשניים מילדיו (להלן המשיבים ). בית המשפט לענייני משפחה דחה תביעה זו בקבעו - על יסוד חומר הראיות שהונח בפניו - כי המנוח לא הוטעה בטרם חתם על הסכם המתנה; כי לא הוכח שהתקיימו העילות לחזרה ממתנה זו; וכן, כי במסגרת חתימה על יפוי כוח בלתי חוזר ויתר המנוח על זכות החזרה לפי סעיף 5(ב) לחוק המתנה, תשכ"ח - 1968. עוד נקבע, כי בעובדה שלאחר הגשת התביעה ערך המנוח צוואה בה הוריש את נכס המקרקעין לארבעת ילדיו (המבקשים והמשיבים בהליך זה), אין כדי לשנות ממסקנה זו, שכן במועד עריכת הצוואה לא היה בכוחו של המנוח לבטל את המתנה. בית המשפט לענייני משפחה ביסס את קביעותיו על יסוד חומר הראיות והעדויות שנשמעו (בפרט עדותו של עורך הדין אשר טיפל בעריכת המתנה), ובית המשפט המחוזי אישרן לגופן בפסק דין מנומק.
ג.
כלפי פסק דין זה הוגשה הבקשה הנוכחית, ובמוקדה הועמדו שלוש שאלות בעלות חשיבות העשויה להצדיק, לשיטת המבקשים, מתן רשות ערעור בגלגול שלישי (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128): ראשית נטען, כי במועד בו העיד המנוח בפני בית המשפט לענייני משפחה לא היה צלול (ולמעשה היה "חסוי לא מוכרז"), ולצורך כך התבקשה הגשת ראיה חדשה שעניינה תעודה רפואית אשר נערכה מספר חודשים לפני העדות - אם כי לא יתכן חולק, שאין מדובר בשאלה החורגת מעניינם הישיר של הצדדים למחלוקת שעל פי הכללים המקובלים לא תהוה עילה לגלגול שלישי; שנית
נטען, כי הצוואה גוברת על יפוי הכוח הבלתי חוזר עליו חתם המנוח, בפרט כך שעה שהמתנה לא הושלמה ברישום, ובעניין זה יש לקבוע הלכה ברורה; שלישית
נטען, כי מתוכן הצוואה עולה התנהגות מחפירה מצד המשיבים, אשר מאפשרת חזרה ממתנה לפי סעיף 5(ג) לחוק המתנה.
דיון והכרעה
ד.
לאחר העיון אין בידי להיעתר למבוקש. אכן, הבקשה מציירת תמונה משפחתית לא פשוטה, ואולם סבורני כי לא נפל פגם בפסקי הדין של הערכאות הקודמות, וכי המבקשים לא הצביעו על שאלה משפטית העשויה להצדיק בנסיבות מתן רשות ערעור בגלגול שלישי. אף אם נניח שמדובר היה בהתחייבות לתת מתנה (שכן העברת הבעלות בנכס לא הושלמה ברישום) ולפיכך חל סעיף 5(ב) לחוק המתנה (אשר אינו מתנה חזרה "בהתנהגות מחפירה... או בהרעה ניכרת שחלה במצבו הכלכלי של הנותן"), עדיין נקבע, כי במסגרת יפוי הכוח הבלתי חוזר ויתר המנוח בכתב ובמודע על אפשרות זו. קביעה זו, המעוגנת גם בעובדות המקרה, ובעדות עורך הדין שטיפל במתנה לגבי טיב ההסברים שנמסרו למנוח (ואינני נדרש איפוא לשאלת מצבו של המנוח בזמן העדות), עולה בקנה אחד גם עם הפסיקה לגבי משמעותו של יפוי כוח בלתי חוזר בהקשר זה (לסקירתה ראו פסק דינו של השופט עמית בע"מ (מחוזי חיפה) 403/06 ע. ע. מ. נ' ה. ע. מ. (לא פורסם) פסקאות 13-9), ולא מצאתי מקום להתערב בה.
ה.
בנסיבות אלה קבע בית המשפט לענייני משפחה, כי המנוח ויתר "על זכות החזרה מן ההתחייבות לתת מתנה. תוצאה משפטית זו נותרת בעינה אף לנוכח עריכת הצוואה על ידי התובע במועד מאוחר יותר, לאחר שכבר הגיש את תביעתו" (עמוד 15); והטעים בית המשפט המחוזי:
"הכלל הוא שאין אדם יכול להוריש אלא את מה שיש לו... בנידוננו, אם אבדה לו זכות החזרה מהמתנה עקב יפוי הכוח הבלתי חוזר, לא ניתן יהיה להוריש את הנכס שניתן במתנה, שכן אין הוא שייך למוריש" (עמוד 10).
הדברים מסתברים: במועד עריכת הצוואה היה המנוח בעיצומו של הליך משפטי לביטול המתנה; אין לשער כי בכובעו כמוריש יהיה כוחו של המנוח יפה יותר מאשר בכובעו כתובע.
ו.
עוד נזכיר, כי שני בתי המשפט דנו גם בשאלת התקיימותה של עילה מן העילות לחזרה ממתנה שהושלמה לפי סעיף 5(ג) לחוק המתנה, וקבעו כממצאים שבעובדה
שעילות אלה לא התקיימו בנסיבות (לסוגיית חזרה ממתנה בנסיבות הקבועות בסעיף 5(ג) לחוק המתנה לאחר ויתור על זכות החזרה לפי סעיף 5(ב) לאותו חוק, ראו א' ראבילו, חוק המתנה, תשכ"ח - 1968 (תשל"ט) 110). אף אם יש ממש בטענת המבקשים, כי בחינת הצוואה לגופה היתה מעלה אינדיקציות להתנהגות מחפירה מצד המשיבים (ולא למותר להזכיר, כי עריכת הצוואה הוזכרה בתצהיר שהגיש המנוח והיה לעיני בית המשפט), מדובר בסוגיה עובדתית מובהקת אשר אין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בה, קל וחומר ליתן בעניינה רשות ערעור בגלגול שלישי (רע"א 4009/08 כנאני נ' בנק לאומי בע"מ (לא פורסם); רע"א 6474/99 צוקרמן נ' פאלוך (לא פורסם)).
ז.
סוף דבר, איני נעתר לבקשה.
ניתנה היום, א' באייר תשע"ב (23.4.2012).
ש ו פ ט