רע"א 4009/08 עלי כנאני נ. בנק לאומי בע"מ

א.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (סגן הנשיא גינת והשופטות שטמר ובר-זיו) מיום 4.2.08 בתיק ע"א 3473/06, בו נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום (השופט חדיד) מיום 4.5.06 בתיק א' 4488/02.

ב.

המבקש ניהל חשבון אצל המשיב. בחשבון נוצרה יתרת חוב של כ-280,000 ₪. בשנת 2006 הגיש המבקש תביעה, בה עתר להצהיר כי שעבוד הרשום על חלקה מסוימת (להלן החלקה ) בטל, ולהעמיד את יתרת החוב על 88,000 ₪. נטען כי השעבוד על החלקה היה זמני, עד לשעבוד חלקה אחרת - וכי בניגוד למוסכם לא הסיר את המשיב את השעבוד. עוד נטען, כי המשיב צמצם (בשנת 1998) שלא כדין את מסגרת האשראי בחשבון - ובכך חייב את המבקש ליטול הלוואה לכיסוי היתרה החריגה. כן נטען, כי חישוב המשיב אינו כולל פדיון שני רכבים ששועבדו ונמכרו, וסכומים נוספים. ולבסוף, נטען להתניית שירות בשירות (סביב פתיחת תכנית חסכון בשנת 1992) ולחיוב בריבית ועמלות בניגוד לדין.

ג.

ביום 4.5.06 דחה בית משפט השלום את התביעה, בעיקר כיון שלא האמין לגרסת המבקש (בין היתר בפסקאות 17-16, 22, 30). ביחס לשעבוד החלקה נקבע, כי גרסת המבקש לוקה בסתירות פנימיות, ואינה אמינה - וכי לא הוכחה הטענה כי מדובר היה בשעבוד זמני. לגבי הקטנת מסגרת האשראי, נקבע כי השינוי נעשה בהסכמת המבקש, ובכל מקרה - נעשה בהתאם לתנאי ההסכם. ביחס לפדיון הרכבים - נקבע כי הטענה נזנחה, ובכל מקרה לא הוכחה לגופה. אשר להתניית שירות בשירות - נקבע כי הטענה הועלתה ללא כל פירוט, ותוך סתירות פנימיות. גם לגבי החיוב בעמלות וריביות בניגוד לדין, נקבע כי מדובר בטענות שהועלו ללא פירוט.

ד.

ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה ביום 4.2.08. ראשית נקבע, מפי השופטת שטמר, כי "כל הטענות הנטענות בו הן כנגד קביעות עובדתיות של בית משפט קמא, שלא מצאתי בהן טעות בבדיקת הראיות, בפרשנות שניתנה להן או במשקל שיוחס להן" (עמ' 2). עוד נקבע כי ניתן היה לדחות את הערעור ללא הנמקה נוספת (לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984), אך מעבר לצורך נערך ניתוח מפורט של כל אחת מעילות התביעה - הדוחה אותן לגופן.

ה.

כלפי פסק דין זה הוגשה הבקשה הנוכחית. בתמצית , חוזר בה המבקש על טענותיו בערכאות הקודמות. לשיטתו, שגה בית המשפט בקביעה, כי אם היתה על המשיב חובה לבטל את השעבוד על החלקה היה המבקש דורש זאת ממנו בכתב - וזאת בהתאם לנוהג שבין הצדדים. עוד נטען נגד התניה המאפשרת למשיב להקטין את מסגרת האשראי, ונגד הקביעה כי השינוי נעשה בהסכמה. ולבסוף נטען כי הטענות נטענו בפירוט הראוי, וכי יש להעדיף את ההסדרים שבחוק בנוגע לריבית ועמלות על פני הסכמים שקושר המשיב עם לקוחותיו.

ו.

לאחר העיון אין בידי להיעתר לבקשה. רשות ערעור בגלגול שלישי נשקלת אך במקרים המעוררים שאלה משפטית או ציבורית חשובה (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123) - ובמובהק אין המקרה שלפנינו בא בכללם; אף לא נטען אחרת. הבקשה מתמקדת בשורה של טענות עובדתיות, שקיבלו מענה מפורט בבתי המשפט קמא, ובכל מקרה לא לכך נועד ערעור נוסף (רע"א 6474/99 צוקרמן נ' פאלוך (לא פורסם); בע"מ 3254/07 פלוני נ' פלוני (לא פורסם)). עוד יוזכר כי הכרעות בית משפט השלום מתבססות על קביעות מהימנות - לגבי עדי שני הצדדים - ובכגון אלה אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב, "קל וחומר בגלגול ערעורי שלישי" (רע"א 9405/06 אדריכל שרל דוראל בע"מ נ' פרז (לא פורסם). בשולי הדברים יוער, כי המבקש מתייחס להתעלמות בתי המשפט מחוות דעת מפורטת שהגיש. חוות הדעת אכן אינה נזכרת בפסק דינו של בית משפט השלום, אך עניין זה הובהר כבר בבית המשפט המחוזי - שהתייחס לחוות הדעת לגופה.

ז.

איני נעתר איפוא לבקשה.