בע"מ 1683/19 פלוני נ. פלוני

1.

המבקש הוא אחד משבעת יורשיה של דירה ברחוב טשרניחובסקי בירושלים (להלן: הדירה ). המשיב 1 מונה בשנת 2014 למנהל העיזבון של המנוחה (להלן: מנהל העיזבון ) – אמם של היורשים – אשר הייתה בעלת הדירה. החל משנת 2017 ניהל מנהל העיזבון מגעים עם רוכשים פוטנציאליים למכירת הדירה. לאחר מספר ניסיונות, ערך מנהל העיזבון התמחרות לדירה, וקיבל את הצעת משפחת אליהו – המשיבים 8, שכן זו הייתה גבוהה יותר מהצעת משפחת קרמר – המשיבים 9 (להלן ביחד: המציעים ). המבקש התנגד למכירה וביקש לרכוש את חלקם של יתר הרוכשים, בסכום כולל נמוך מהצעת המשיבים 8. לאחר מספר הצעות למבקש שנענו בשלילה, בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (כב' השופט הבכיר ש' אלבז ) הורה ביום 22.11.2018 לערוך התמחרות נוספת בין המציעים והמבקש. עוד נקבע כי טענות המבקש באשר לסכומים שחייב לו העיזבון יידונו לאחר המכירה. לאחר מכן, פנה המבקש לבית המשפט בטענה שהוא זכאי לרכוש את הדירה, העלה קמעה את הצעתו, וביקש לעכב את המכירה עד להגשת ערעור לבית המשפט המחוזי על ההחלטה. בית המשפט דחה את בקשתו ביום 5.12.2018. בהמשך, הודיע מנהל העיזבון לבית המשפט כי בפגישת התמחרות שנערכה ביום 4.12.2018 – שאליה לא הגיע המבקש, על אף שההזמנה נמסרה לו במסירה אישית – זכו המשיבים 8. בית המשפט אישר את מכירת הדירה ביום 4.1.2019, ודחה את התנגדות המבקש (להלן: החלטת המכר ). נקבע כי העיכוב במכירה נבע מהתנהלות המבקש וכי עיכוב נוסף עלול להבריח את הרוכשים ולהסב נזק לעיזבון. עוד נקבע כי הסכום שהוצע על ידי המשיבים 8 גבוה ב-290,000 ש"ח מהצעת המבקש, וכי ניתנו לו הזדמנויות להשוות את ההצעה. בית המשפט דחה את טענת המבקש כי המכירה נוגדת את זכות הקדימה שלו, שכן זו אמורה לקבל ביטוי במסגרת ההתמחרות – ואילו המבקש נמנע במפגיע מלהשתתף בהליך הרכישה. בית המשפט ציין את התרשמותו שמעשי המבקש מכוונים לאילוץ היורשים האחרים למכור את חלקם בדירה במחיר נמוך מהשווי הריאלי. ביום 27.1.2019 נתן בית המשפט פסיקתה לצורך מכירת הדירה.

2.

ביום 5.2.2019 ביקש המבקש רשות לערער על החלטת המכר, וכן ביקש לעכב את ביצוע ההחלטה של בית משפט השלום. בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ר' פרידמן-פלדמן ) דחה את הבקשה לעיכוב ביצוע ביום 27.2.2019. נקבע כי סיכויי הערעור אינם גבוהים – למבקש ניתנו הזדמנויות לרכישת הדירה אך זה סירב להשוות את הצעתו ואף לא התייצב להתמחרות – ואינם מצדיקים את עיכוב ביצוע המכירה. כמו כן, נקבע כי התוצאה אינה בלתי הפיכה, ומכיוון שמדובר בעניין כספי אשר המבקש יוכל לקבל פיצוי בגינו אם יהיה זכאי לכך. לשלמות התמונה יצוין כי בקשת הרשות לערער על החלטת המכר תלויה ועומדת בבית המשפט המחוזי.

3.

המבקש ביקש לעכב את ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי עד להכרעה בבקשת הרשות לערער בבית משפט זה. בית המשפט המחוזי (כב' השופט א' אברבנאל ) דחה את הבקשה ביום 3.3.2019. נקבע כי המבקש לא הראה כי סיכויי ההליך גבוהים, וכי מדובר בעניין כספי הניתן להשבה.

4.

מכאן בקשת הרשות לערער שלפניי המכוונת נגד החלטת בית המשפט המחוזי שלא לעכב את ביצוע המכירה. בצידה, הוגשה בקשה לעיכוב ביצועה של ההחלטה. המבקש טוען כי העיכוב המבוקש אינו עניין כספי, וכי אי-עיכוב ייתר למעשה את השגת המבקש על החלטת המכר בטרם נשמעה. המבקש טוען שבשל מצבו הרפואי והיותו נכה, הדירה מתאימה לצרכיו, והעברתה לאחר תפגע ביכולתו ליהנות ממנה. נטען כי בניגוד לקביעת בית המשפט המחוזי, הרי שמכירת הדירה כבר אושרה על ידי בית המשפט לענייני משפחה, ועל כן הנזק בלתי הפיך. כמו כן, המבקש מוסיף כי בשלב זה טרם הושלמו הליכי המכירה, על כן לא ייגרם לרוכשים כל נזק.

המבקש טוען כי סיכויי ההצלחה של השגתו על החלטת המכר טובים מאוד. לטענתו, מנהל העיזבון היה מצוי בניגוד עניינים, בהיותו שותף למשרד של קרובו של המתווך בעסקת המכר. כמו כן, נטען כי מנהל העיזבון קיפח את זכות הקדימה שלו, וכי הצעתו לא פחתה ממחיר השוק ועל כן היה על בית המשפט לאפשר לו לרכוש את הדירה. עוד נטען כי יש לאפשר למבקש לקזז את הכספים המגיעים לו מהעיזבון מן הסכום המוצע לרכש הדירה וכי היה על בית המשפט להמתין להכרעה בגובה חלקו של המבקש בעיזבון בטרם יאשר את המכירה. באשר להתמחרות, נטען כי לבית המשפט היה אסור להורות על התמחרות נוספת, שאיינה את תוצאות ההתמחרות מיום 21.8.2018, ובייחוד שהמשיבים 8 לא היו צד להתמחרות המוקדמת.

5.

התבקשה תשובה. על אף התחייבות המבקש למסירה אישית למשיבים, לא התקבלו אישורי מסירה למשיבים 9-2.

6.

מנהל העיזבון טוען כי אין להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי שלא לעכב את ביצוע מכר הדירה. מנהל העיזבון טוען כי עיכוב המכר יגרום נזק הן לרוכשים הן ליתר היורשים, וכי מדובר במסכת ארוכה של הליכים שנוקט המבקש אשר גורמים עוגמת נפש. נטען כי סיכויי ההליך בבית המשפט המחוזי נמוכים: הצעות המבקש היו נמוכות משמעותית מיתר המציעים, גם לאחר שניתנה לו הזדמנות נוספת על ידי בית המשפט לענייני משפחה; טענת המבקש באשר לזכות קדימה נדחתה, שכן חלקו בעיזבון היה מקוזז מכל הצעה. באשר לטענה בדבר ניגוד עניינים, טוען מנהל העיזבון כי מדובר בטענה בלתי מבוססת עובדתית ובלתי נכונה. כמו כן, מנהל העיזבון טוען כי אי התייצבות של חלק מן היורשים בדיון בבית המשפט המחוזי אינה מצביעה על הסכמתם, וכי היורשים מתנגדים לבקשה. מנהל העיזבון ציין כי הרוכשים שילמו סכום ניכר מהתמורה, התקשרו עם בנקים לצורך מימון היתרה, ונרשמה לזכותם הערת אזהרה בלשכת רישום המקרקעין. כמו כן, צוין כי העסקה דווחה לרשויות המס.

7.

לאחר שעיינתי בבקשת הרשות לערער, בתשובה ובנספחיהן, הגעתי לכלל מסקנה שדינה להידחות. עסקינן בבקשת רשות לערער על החלטה בבקשה לעיכוב ביצוע. התערבות ערכאת הערעור בהחלטות מסוג זה תעשה במשורה ובמצבים חריגים בלבד ( רע"א 2260/16 שמיר נ' עיריית תל אביב יפו , פסקה 5 (12.4.2016); רע"א 9045/15 בן עמי נ' מדינת ישראל , פסקה 8 (7.1.2016)). לא שוכנעתי כי המקרה שלפנינו בא בגדרם של מקרים חריגים אלה. הלכה עמנו כי על המבקש עיכוב ביצוע להראות כי סיכויי הערעור גבוהים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו (רע"א 7844/15 מלכיאלי נ' מלכיאלי , פסקה 4 (23.12.20 15)). בית המשפט המחוזי איזן בין סיכויי העתירה לבין מאזן הנוחות, כמתחייב בהכרעה בבקשה למתן עיכוב ביצוע. כך, ומבלי שאביע כל עמדה בדבר סיכויי ההליך הערעורי בבית המשפט המחוזי, לא ראיתי טעם להתערב בקביעה כי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקש. לא שוכנעתי כי השלמת מכר הדירה תסב למבקש נזק בלתי הפיך שאינו בר פיצוי, למצער ברובו.

הצו הארעי שניתן בהחלטתי מיום 7.3.2019 מבוטל בזה.

משנדחתה בקשת הרשות לערער, מתייתרת הבקשה לעיכוב ביצוע. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.