בע"מ 1716/22 פלוני נ. פלוני

1.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד אשר ניתנה ביום 1.3.2022 ב עמ"ש 37563-10-21 (השופטת ו' פלאוט ), אשר דחתה ברובה המכריע את בקשת המבקשת לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה פתח-תקוה (להלן: בית המשפט לענייני משפחה ) אשר ניתנה ביום 2.9.2021 בתמ"ש 10702-06-18 (השופטת י' גרינוולד רנד ), ובגדרה אושר הסכם מכר בין המבקשת למשיבה 1 שהוגש לאישור בית המשפט לענייני משפחה ביום 2.7.2020 (להלן: ההסכם ).

2.

החלטת בית המשפט לענייני משפחה ניתנה על רקע סכסוך בין המבקשת למשיבים ביחס לדירת מגורי הוריהם המנוחים אותה ירשו בחלקים שווים, ואשר בה מתגוררת המבקשת (להלן: הדירה ). במהלך הדיונים אשר התקיימו בפני בית המשפט לענייני משפחה, הסכימו הצדדים כי הדירה תימכר בדרך של התמחרות פתוחה למרבה במחיר, והתמורה שתתקבל תחולק ביניהם בהתאם לחלקם בעיזבון.

3.

בהתמחרות שבוצעה על ידי מנהל העיזבון ביום 3.10.2019 הוכרזה המשיבה 1 כזוכה, לאחר שהצעתה לרכוש את הדירה הייתה ההצעה הגבוהה ביותר. בהמשך, ביקשו יתר המשיבים לרכוש את הזכויות בדירה יחד עם אחותם, המשיבה 1. בדיון מיום 16.6.2020 שהתקיים לפני בית המשפט לענייני משפחה הסכימו הצדדים כי המשיבה 1 אשר זכתה בהתמחרות "תפקיד בידיו של מנהל העיזבון סך של 5/6 מסכום [של] 1.140 מיליון ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום בגין זכייתה". כמו כן, ניתן צו לפינוי המבקשת מהדירה, ליום שבו תופקד התמורה כאמור.

4.

ההסכם שהוגש כאמור לאישור בית המשפט לענייני משפחה ביום 2.7.2020 נגע רק ל-1/6 מהזכויות בדירה ובו הוגדרה המבקשת כ"מוכרת" והמשיבה 1 כ"קונה", וכן יתר המשיבים הוגדרו כ"זוכים". המבקשת התנגדה לאישור ההסכם, וטענה כי אינו משקף את הסכמות הצדדים, אשר קיבלו תוקף של החלטה בדיון מיום 16.6.2020, לפיהן על המשיבה 1 להפקיד לבדה את מלוא תמורת המכר.

5.

ביום 2.9.2021 קבע בית המשפט לענייני משפחה (השופטת י' גרינוולד רנד ) כי ההסכם תואם את הסכמות הצדדים אליהן הגיעו בדיון מיום 16.6.2020. בתוך כך, דחה בית המשפט לענייני משפחה את התנגדות המבקשת לאישור ההסכם.

6.

על החלטה זו ערערה המבקשת לבית המשפט המחוזי. בד-בבד עם הגשת הערעור, הגישה המבקשת בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה עד להכרעה בערעור.

7.

בית משפט קמא (השופטת ו' פלאוט ) דחה את הבקשה לעיכוב ביצוע, וקבע כי הליך המכר יימשך כסדרו, לרבות אופן התשלום לידי המבקשת ופינוי הדירה על ידה. עם זאת, נקבע כי בכפוף להפקדת ערובה בסך 25,000 ₪ על ידי המבקשת, יינתן צו האוסר על דיספוזיציה בנכס, לרבות מכירתו או השכרתו לצד ג', וזאת עד להכרעה בערעור.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.

8.

לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי לבקש תשובה.

9.

החלטה בדבר עיכוב ביצועו של פסק דין אגב ערעור מצויה בליבת שיקול הדעת המסור לבית המשפט אשר דן בערעור (ראו: רע"א 2042/15 הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים נ' מצדה פרנצ'יסז בע"מ , פסקה 6 והאסמכתאות שם

(3.6.2015) ). מדובר בשיקול דעת רחב שבו אין אנו נוהגים להתערב, אלא במקרים חריגים ובהימצא פגם בהחלטה שיורד לשורש העניין (ראו: רע"א 329/17

חברת "גונתר אנרגיית רוח בע"מ" נ' מלמד , פסקה 20 והאסמכתאות שם (14.8.2017)).

10.

הבקשה שלפניי אינה מצביעה על פגם כזה. בהחליטו כפי שהחליט, בית משפט קמא הפעיל כהלכה את שיקול דעתו, במסגרתו נשקלו והוערכו כדבעי סיכויי הערעור ומאזן הנוחות; ובשיקול דעת זה אין בידי להתערב. למעלה מן הנדרש, אציין כי ההחלטה קמא, על כל נימוקיה, הינה נכונה לגופה.

11.

הבקשה נדחית אפוא. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.