בע"מ 1739/10 פלוני נ. פלוני

זוהי בקשת רשות לערער על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' ס' הנשיאה ש' וסרקרוג) אשר דחה את בקשת רשות הערעור שהגישה המבקשת על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בקריות (כב' השופטת מ' לוי), שבה נדחתה בקשת המבקשת לפסיקת מזונות זמניים.

1.

המבקשת והמשיב נישאו זה לזה בשנת 1990 ונולדו להם 2 בנות. במרוצת השנים עלו יחסיהם של בני הזוג על שרטון, ומשכך הגיעו הצדדים להסכמה שלפיה פינתה המבקשת את הבית שבו התגוררו בישוב לימן, שנותר לשימושו הבלעדי של המשיב, ושכרה בית חלופי למגוריה. לטענת המבקשת, עם עזיבתה את הבית, חסם המשיב בפניה באופן חד צדדי את כל חשבונותיהם המשותפים והיא ניצבה בפני "חנק כלכלי מוחלט". הצדדים הגיעו להסכמות בנושאים שונים, שלאחריהן הגישה המבקשת בקשה לפסיקת מזונות זמניים לזכותה. בית המשפט לענייני משפחה בקריות דחה את הבקשה, בקובעו כי מאחר שבהחלטה קודמת הוא הורה כי המשיב ישלם סכום חד פעמי של 30,000 ש"ח, וכן תמיכה חודשית בסך 5000 ש"ח, שעליהם הסכימו הצדדים, אין מקום להורות בנוסף על תשלום מזונות זמניים. המבקשת ביקשה לערער על החלטה זו אך בקשתה נדחתה על-ידי בית המשפט המחוזי, שקבע כי נוכח הסכומים שעליהם הורה בית המשפט בהליך הקודם "עיון בהליכים בכלל המתנהלים בין הצדדים אינו מצדיק התערבות בהחלטה, במיוחד, כאמור, כאשר מדובר בקביעת מזונות זמניים".

להחלטה זו מופנית הבקשה שלפניי.

2.

במסגרת הבקשה, טוענת המבקשת כי ההחלטות בעניינה ניתנו ללא נימוק, ללא ניתוח של הראיות וללא קביעת ממצאים. לטענתה, הסכום שפסק לזכותה בית המשפט לענייני משפחה הוא פועל יוצא של ההסכמה בין הצדדים, שהתמקדה בשאלת הפרדת המגורים והמדור בלבד, והותירה לה את האפשרות להגיש בקשה נפרדת למזונות זמניים. לדבריה, היא אישה הסובלת מחוליים שונים, נטולת ההכנסות, אשר כל חייה נסמכה של שולחנו של המשיב. לפיכך, חותמת היא, הותרת החלטת בית המשפט על כנה תותיר אותה כשידיה על ראשה.

3.

דין הבקשה להידחות. הלכה היא כי רק במקרים נדירים יראה בית המשפט להתערב בגובהם של מזונות זמניים שנפסקו בערכאה הדיונית (ראו למשל בע"מ 8331/08 פלונית נ' פלוני (לא פורסם, 18.5.09); רע"א 383/08 שלוש נ'

שלוש (לא פורסם, 5.8.88); רע"א 273/88 אגאגי נ' אגאגי (לא פורסם, 25.7.88)). הלכה זו זוכה לתמיכה ביתר שאת כשמדובר בערכאת ערעור שנייה, אשר תתערב בהחלטתה של ערכאת הערעור הראשונה לגופה רק אם היא טומנת בחובה שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית החורגת מעניינים של הצדדים ( ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)).

על יסוד טעמים אלה אני דוחה את הבקשה הבקשה. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.