בע"מ 1856/16 פלוני נ. פלוני

בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטים ש' שטמר , ב' בר-זיו

ו- ס' ג'יוסי ) שקיבל את ערעור המשיבה על פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה (כב' השופטת ש' אייזנברג ).

1.

בין המבקשים לבין המשיבה ניטש סכסוך הנוגע לירושתו של פלוני שנפטר בשנת 2010 (להלן: המנוח ). המבקשים הם אחי המנוח ונכדתו; והמשיבה היא כלתו של המנוח. בשנת 2006 ערך המנוח צוואה שבה הוריש את כל רכושו למבקשים ולשני אחים נוספים שהסתלקו מחלקם בעיזבון לטובת המבקש 1 (להלן: הצוואה הראשונה ). לאחר פטירת המנוח בשנת 2010 הגישו המבקשים בקשה לצו קיום הצוואה הראשונה. המשיבה הגישה התנגדות לקיום צו ובצדה בקשה לצו קיום צוואה מאוחרת יותר, שנערכה בשנת 2007, שעל פיה היא היורשת היחידה לכל רכושו של המנוח (להלן: הצוואה השנייה ). המבקשים הגישו התנגדות למתן תוקף לצוואה זו בטענה שהמנוח לא היה כשיר לצוות בעת החתימה על הצוואה.

2.

כלל הבקשות וההתנגדויות נדונו במאוחד בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה. ביום 25.11.2014 קיבל בית המשפט (כב' השופטת ש' אייזנברג ) את התנגדות המבקשים לקיום הצוואה השנייה ואת בקשתם לקיום הצוואה הראשונה. נקבע – בהסתמך, בין היתר, על חוות דעת פסיכיאטרית של מומחית שמונתה מטעם בית המשפט – כי במועד הרלוונטי לחתימה על הצוואה השנייה המנוח "לא ידע להבחין בטיבה של הצוואה, כשהוא בדעה צלולה וספק רב מאוד אם פירש את המציאות הסובבת אותו נכונה" (להלן: חוות דעת המומחית ). בצד זה דחה בית המשפט את טענת המבקשים לעניין השפעה בלתי הוגנת של המשיבה על המנוח שכן זו נטענה לראשונה "בשפה רפה" בסיכומיהם בלבד; ונוכח התוצאה שאליה הגיע בית המשפט, המייתרת דיון בשאלה זו.

3.

המשיבה ערערה על פסק דין זה לבית המשפט המחוזי. ביום 21.1.2016 קיבל בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטים ש' שטמר , ב' בר-זיו

ו- ס' ג'יוסי ) את ערעור המשיבה והורה על קיום הצוואה השנייה. בחוות הדעת העיקרית קבעה השופטת ש' שטמר כי המבקשים לא עמדו בנטל להוכיח כי המנוח לא היה כשיר לצוות את הצוואה השנייה. נקבע כי על אף שערכאת הערעור נוטה שלא להתערב בממצאים עובדתיים שנקבעו בערכאה המבררת, אין לקבל את מסקנתו של בית המשפט לענייני משפחה לעניין כשירותו של המנוח, וזאת בהתבסס, בין היתר, על יסוד פרשנות חוות דעת המומחית ועל יסוד אי מתן משקל הולם לראיות מסוימות. השופט ס' ג'יוסי הצטרף לחוות דעת זו. לעומת זאת, השופטת ב' בר-זיו סברה כי על אף שהמבקשים לא עמדו בנטל להוכיח כי המנוח לא היה כשיר לצוות את הצוואה השנייה, יש להחזיר את הדיון לבית המשפט לענייני משפחה שיקבע אם התקיימה השפעה בלתי הוגנת של המשיבה על המנוח. להשלמת התמונה יוער כי בהעתק פסק הדין של בית המשפט המחוזי שצירפו המבקשים לבקשתם לא מופיעה הסכמתו המפורשת של השופט ס' ג'יוסי

לחוות הדעת העיקרית של השופטת ש' שטמר

אלא חתימתו האלקטרונית בלבד.

4.

מכאן הבקשה שלפניי. לטענת המבקשים שגה בית המשפט המחוזי בקבעו כי המבקשים לא הרימו את הנטל להוכיח את אי כשירותו של המנוח לצוות את הצוואה השנייה ולטענתם התערבותו של בית המשפט המחוזי בממצאים עובדתיים של בית משפט קמא נעשתה "שלא כדין". עוד נטען כי הצוואה השנייה היא צוואה בלתי חוקית הנוגדת את תקנת הציבור שכן רצון המנוח היה להוריש את עזבונו לבנו (הנשוי למשיבה), אך נוכח הליכי פשיטת רגל והנושים הרבים של בנו הוריש המנוח את רכושו למשיבה כדי ליצור הברחת נכסים אסורה, באופן שהופך את הצוואה לבלתי חוקית. בנוסף טוענים המשיבים כי יש לבטל את פסק הדין בשל היעדר הנמקה של דעתו של השופט ס' ג'יוסי שהסתכמה בחתימתו האלקטרונית.

5.

משעיינתי בבקשה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי לבקש את תשובת המשיבה. כידוע, רשות לערער ב"גלגול שלישי" על פסק דין של בית משפט לענייני משפחה תינתן במשורה, ורק במקרים שבהם עולה סוגיה עקרונית החורגת מעניינם הישיר של הצדדים למחלוקת (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ,

פ"ד לו(3) 123, 128 (1982); בע"ם 2765/16 פלונית נ' פלוני , פסקה 4 (4.4.2016)). המקרה שלפניי אינו בא בקהלם של המקרים האמורים. עיקר טענות המבקשים נוגעות להתערבותה של ערכאת הערעור בממצאי העובדה של הערכאה המבררת. כידוע, השגה על קביעות שבעובדה אינן מצדיקות דיון ב"גלגול שלישי", וזאת אף מקום שבו ערכאת הערעור שינתה מהכרעת הערכאה הדיונית (בע"ם 921/16 פלוני נ' פלוני , פסקה 4 (31.3.2016)). במקרה דנן בית המשפט המחוזי נימק בפירוט את טעמיו להתערבות במסקנות העולות מהחומר הראייתי שעמד בפני בית המשפט לענייני משפחה. טענות המבקשים בהקשר זה אינן מגלות כל סוגיה עקרונית מדל"ת אמות עניינם הפרטני של הצדדים, ואינן מצדיקות לפיכך בירור נוסף בבית משפט זה. אוסיף לכך כי מעיון בכתבי הטענות שהוגשו בהליכים שנוהלו בערכאות דלמטה עולה כי טענותיו של המבקש שלפיהן הצוואה השנייה היא צוואה בלתי חוקית הנוגדת את תקנת הציבור מוצגות בלבושן המשפטי הנוכחי לראשונה בבקשה שלפניי; לא עמדו בחזית המחלוקת בין הצדדים בערכאות הקודמות; וממילא הן טענות בעלות אופי "ערעורי". לפיכך לא ראיתי לדון בהן לראשונה ב"גלגול שלישי". לבסוף יצוין כי מעיון בפסק הדין במערכת "נט המשפט" עולה כי הצטרפותו של השופט ס' ג'יוסי לחוות הדעת העיקרית נעשתה במפורש ולא ב"חתימה אלקטרונית" בלבד כטענת המבקשים (ייתכן שמקורה של טענה זו בעותק שונה של פסק הדין שהם אוחזים); וממילא נקבע בפסק הדין כי הוא הוחלט "על דעת הרוב של השופטים ש' שטמר – אב"ד וס' ג'יוסי". הצטרפות זו אינה עולה כדי חוסר הנמקה המצדיקה מתן רשות לערער, וזאת בשים לב לחוות הדעת המפורטת והמנומקת שאליה הצטרף השופט.

הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.