בע"מ 1886/07 פלוני נ. פלוני

1.

המבקשת והמשיב 1 נישאו בשנת 1972, נפרדו בשנת 1989 והתגרשו בשנת 2001. בין בני הזוג מתנהלים הליכים משפטיים שונים מזה שנים רבות, כאשר נחלה במושב הינה הנכס נשוא עניין זה. במסגרת תביעת המשיב 1 לפירוק שיתוף בנחלה זו נתן בית המשפט לענייני משפחה ביום 13.11.02 צו לפירוק שיתוף בנחלה ולצורך כך מינה את המשיב 3 ואת בא-כוחה של המבקשת דאז ככונסי נכסים למכירת הנחלה לצד ג'. ביום 16.6.03 ביטל בית המשפט את מינויו של בא-כוח המבקשת והותיר את המשיב 3 ככונס נכסים יחיד של הנחלה.

ביום 6.9.05 אישר בית המשפט את הסכם המכר שהושג, לפיו נמכרה הנחלה למשיב 2. תשלום התמורה הועבר למשיב 3 והחזקה בנחלה נמסרה לרוכש. ביום 23.4.06 הגישה המבקשת בקשה דחופה לביטול מינויו של המשיב 3 ככונס הנכסים של הנחלה בטענה שהוא פועל באופן חד צדדי ומשרת את אינטרס המשיב 1 בלבד. לאחר דיון שהתקיים בנוכחות הצדדים, ולאחר שהמבקשת השלימה את טענותיה בעקבות צו עיון שניתן לה בתיק העסקה בלשכת רישום המקרקעין בנתניה, דחה בית המשפט לענייני משפחה (כב' השופטת ר' ברגמן) את בקשתה של המבקשת. בית המשפט לא מצא כל פגם בפעולותיו של המשיב 3 ולא מצא בסיס לטענותיה השונות של המבקשת כנגד כונס הנכסים.

2.

על החלטת בית המשפט לענייני משפחה הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה. בית המשפט (כב' השופט י' עמית) דחה את הבקשה ביום 6.2.07 מבלי לבקש את תגובת המשיבים. בית המשפט קבע כי אינו רואה מקום להתערב בהחלטת בית המשפט לענייני משפחה אשר מצוי בנבכי התיק ומפקח על פעולות כונס הנכסים. בית המשפט ציין כי טענותיה של המבקשת נמצאו באופן עובדתי חסרות בסיס ולמרות זאת היא שבה והעלתה אותן גם בפני בית המשפט המחוזי. בית המשפט ציין כי אין קשר בין פעילות הכונס לבין היקף זכויות המבקשת והמשיב 1 בנחלה, כאשר עניין אחרון זה נידון והוכרע במסגרת הליכים משפטיים אחרים שהתקיימו בין הצדדים.

3.

המבקשת טוענת כי הערכאות דלמטה התעלמו מטענותיה ומהראיות שהציגה בפניהן בנוגע להתנהלותו של המשיב 3, כלפיו היא מעלה טענות קשות וחמורות. המבקשת מעלה באריכות יתרה ובאופן מפורט את כל טענותיה כנגד המשיב 3 וכנגד הערכאות דלמטה. טענתה העיקרית של המבקשת היא כי הגיע לידה מידע שהנחלה נשוא בקשה זו נמכרה לרוכש שאינו המשיב 2, וכי הסכם המכר שנחתם עם המשיב 2 נועד לשמש כסות לעסקה האחרת.

בנוסף לבקשת רשות הערעור הגישה המבקשת ביום 22.4.07 בקשת ביניים למתן צו עשה לפיו יורה בית המשפט למשיב 3 למסור לידה ייפוי כוח המופנה כלפי גופים שונים, וביניהם מנהל מקרקעי ישראל ולשכת רישום המקרקעין בנתניה, על מנת שתוכל לקבל מהם מידע אודות עסקת מכר הזכויות בנחלה.

4.

דין הבקשה להידחות. הבקשה אינה מעלה כל שאלה משפטית עקרונית ואינה חורגת מהעניין של הצדדים הישירים לסכסוך זה. בכך אין הבקשה מצדיקה מתן רשות ערעור בגלגול שלישי (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). מעבר לכך אציין כי איני סבורה שנגרם עיוות דין כלשהו למבקשת. המבקשת מעלה טענות חמורות וקשות כנגד התנהלותו של כונס הנכסים, המשיב 3. טענות אלו נבחנו על ידי בית המשפט לענייני משפחה ולא נמצא בהן דבר. בית המשפט קבע כי טענותיה של המבקשת אינן נכונות בחלקן ובחלקן האחר נטענו בעלמא ואינן מבוססות על ראיות כלשהן. משכך לא מצא בית המשפט להיענות לבקשת המבקשת. בכך אין מקום להתערב. מעבר לכך יצוין כי פעולותיו של כונס הנכסים, ובמיוחד הסכם המכר שנחתם עם המשיב 2, והתמורה ששולמה על ידיו, אושרו על ידי בית המשפט, כך שכל ההליכים אושרו ופוקחו עוד בטרם ביצועם. כל ראיה לקיומה של עסקה סמויה שהועלמה מעיני בתי המשפט לא הוצגה על ידי המבקשת.

אשר על כן, דין הבקשה להידחות. משנדחתה הבקשה למתן רשות ערעור איני רואה לנכון להתייחס לבקשה למתן צו ביניים לגופה. ממילא יוער כי היה על המבקשת להגיש בקשות מעין אלו תחילה לבית המשפט לענייני משפחה, ולא היה מקום להעלות בקשה זו רק במסגרת בקשת רשות ערעור בפני בית משפט זה. כמו כן יצוין כי בקשתה של המבקשת לקבלת מידע מלשכת רישום המקרקעין בנתניה התקבלה על ידי בית המשפט לענייני משפחה, ולפיכך לא ברור לשם מה שבה ומעלה המבקשת עניין זה גם בפני ערכאה זו.

משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.