בע"מ 5808/09 פלוני נ. פלוני

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת צ' קינן) ברמ"ש 15053-01-09, מיום 14.6.2009, בה נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (כב' השופטת ר' ברגמן), בתמ"ש 6224-99, מיום 19.12.2008.

1.

המבקשת והמשיב 2 נישאו בשנת 1972, והתגרשו בשנת 2001. בין הצדדים ניטש סכסוך בנוגע לזכויותיהם בנחלה במושב, סכסוך המתנהל מזה שנים בערכאות השונות. ביום 13.11.2002 נתן בית המשפט לענייני משפחה צו לפירוק השיתוף בנחלה במושב. המשיב 1 מונה ככונס נכסים יחיד לצורך מכירת הנחלה (להלן: הכונס ). הנחלה נרכשה על ידי רוכש. ביסוד הבקשה שלפניי בקשת הכונס לאשר את דו"ח הכינוס הסופי שהגיש, לשחררו מתפקידו ולחלק את הסכומים שהצטברו בחשבון הנאמנות. המבקשת השיגה על האמור בדוח הכונס וטענה כי הליך הכינוס נגוע בחוסר יושר. הכונס השיב על טענות המבקשת. בית המשפט דחה את מרבית השגות המבקשת וקבע – שלא בפעם הראשונה – כי אינו מוצא כל פסול בעבודת הכונס. בית המשפט קבע כי לאחר שאישר את סכום המכר ואת תוכנו של הסכם המכר, אין עוד מקום לטענות המבקשת בעניין זה וראוי היה כי לא יועלו. בית המשפט דרש את הבהרות הכונס בעניין גובה המיסים שצריך היה לסלק ובנוגע להוצאות הפרסום. כן דרש הבהרה בנוגע להשכרת מבנים ונכסים בתקופת הכינוס, ביחס לתשלומי החובות למועצה ואף הורה על הגשת סיכומים בנוגע לחריגות הבניה בנחלה. בשל האמור לא אישר את דוח הכונס בשלב זה.

2.

על החלטה זו הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. בבקשתה טענה כי בית המשפט לא ביצע פיקוח מהותי על הליך הכינוס, כי לא ניתנה לה הזדמנות להוכיח טענותיה וכי נדרשה חוות דעת מומחה ניטרלית לבדיקתן. בית המשפט קבע כי המבקשת קיבלה את יומה בבית המשפט וניצלה זכות זו עד תום, וכי בית המשפט סקר באריכות את טענותיה והורה על בירור מקצתן. נקבע כי טענותיה בנוגע להתנהלות הכונס נדונו ונדחו גם בבית המשפט העליון ולכן לא היה מקום להעלותן שוב. לפיכך נדחתה הבקשה ומכאן הבקשה שלפניי.

3.

המבקשת שבה וטוענת נגד התנהלות הכונס. לדעתה, יש עמה מסמכים המוכיחים מעשי מרמה והטעיה שבוצעו על ידי המשיבים ושדיון הוכחות היה מאפשר בירור של טיב העסקה שבוצעה למכירת הזכויות בנחלה. לדעתה, עיקר הליקויים מקורם בהסתרת עסקה נוספת, נסתרת שנעשתה בנחלה. המבקשת מבקשת להעמיד לדיון את שאלת מידת הפיקוח ואופן הפיקוח שעל בית המשפט הממנה כונס יחיד להפעיל. היא ביקשה ומבקשת חוות דעת של מומחה ניטראלי שיבחן את עסקת המכר על כל רכיביה. לגופן של טענות טוענת המבקשת כי לא קיבלה את כל דפי חשבון הנאמנות ולא את דפי חשבון ניירות הערך. היא מבקשת לקבל לידיה את דפי חשבון הפיקדון המשרדי בו השתמש הכונס במהלך הליך הכינוס. המבקשת מסרבת לשאת בהפסדים שנגרמו לכספי הנאמנות בשל ירידת שער הדולר. למבקשת השגות גם בגין איחור הכונס בתשלומי מיסים אשר גרמו לעיקול רכושה. לאור כל האמור מבקשת היא להחזיר את הדיון לערכאה הראשונה תוך מתן הנחיות מדוקדקות כיצד לפעול על מנת לרדת לחקר האמת בנוגע להליך הכינוס.

המבקשת ביקשה לצרף עובדות וראיות חדשות לבקשתה, ובהן קבלת צו לבקשת הכונס, המורה לרשויות המס להמציא אישור כאילו המשיב 2 שילם את כל המסים בגין מכירת הזכויות בנחלה וזאת לשם השלמת העסקה. בקשתה לביטול הצו נדחתה והיא הגישה בקשת רשות ערעור על ההחלטה לבית המשפט המחוזי. המשיבים מתנגדים לבקשה.

4.

דין הבקשה להידחות. הבקשה אינה מעלה כל שאלה משפטית עקרונית והיא אינה חורגת מהעניין של הצדדים הישירים לסכסוך זה. לפיכך, אין הבקשה מצדיקה מתן רשות ערעור בגלגול שלישי (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור

(הדר

חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). כאמור, המבקשת ביקשה בעבר להעביר את הכונס מתפקידו ובקשתה נדחתה, גם בבית משפט זה (רע"א 1886/07, החלטה מיום 1.5.2007). יש לזכור כי בית המשפט לענייני משפחה אישר את מכירת הזכויות בנחלה כבר בשנת 2004 והסכם המכר אושר בשנת 2005 ויש לקוות כי ההליכים יושלמו במהרה. טענותיה הנוכחיות של המבקשת נדונו ונדחו אחת לאחת על ידי בית המשפט לענייני משפחה, והוא קיבל את הסבריו של הכונס באשר לתשלומים ששולמו מחשבון הנאמנות ובנוגע לאופן השקעת כספי המכר. בנוגע לתשלומי המיסים קבע בית המשפט כי טענות המבקשת נטענו בעלמא וללא ביסוס. עם זאת, בחר בית המשפט לברר חלק מטענות המבקשת, כולל בשאלת סכום תשלום המסים ששולם, ובטרם יאשר באופן סופי את דוח הכונס. במצב דברים זה, נחה דעתי כי זכויותיה של המבקשת אינן מקופחות וכי יומה ניתן לה בפני בית המשפט, וכי אין מקום לדון, במסגרת בקשה זו, בשאלה הכללית בנוגע לאופן הפיקוח שעל בית המשפט להפעיל על כונס יחיד שמונה על ידו. יש לזכור כי בתחילה מונה בא כוחה של המבקשת ככונס נוסף, אך באין שיתוף פעולה מצידו ומצד המבקשת, החליט בית המשפט על הותרת כונס יחיד. לאור מסקנה זו לא מצאתי לנכון להיענות לבקשתה להציג עובדות וראיות חדשות בנוגע לצו שקיבל הכונס, בייחוד כאשר הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי על ההחלטה,

אשר תידון לגופה.

הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.