פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"מ
2029/14
לפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. פלוני
2. פלונית
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בירושלים (השופטים סובל, בזק-רפפורט ומינץ) בעמ"ש 6253-11-13
מיום 18.2.14
בשם המבקש:
עו"ד משה חן
החלטה
א.
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטים סובל, בזק-רפפורט ומינץ) בעמ"ש 6253-11-13 מיום 18.2.14, שבגדרו נדחה ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (השופט פלקס) בתמ"ש 6133-07-12 מיום 9.9.13. עניינה של הבקשה-טענה כנגד הגדלת חיוב מזונות/מדור.
רקע
ב.
בפסק דין (מפי השופט גרינברגר) בתמ"ש 19730/07 מיום 25.11.08 ( להלן פסק הדין המקורי ) חויב המבקש במזונות ילדיו הקטינים בסך 2,700 ₪ וכן במחצית ההוצאות הרפואיות החריגות בגין הקטינים, אשר אינן מכוסות על ידי קופת חולים. ביולי 2012 הגישה המשיבה תביעה בשם הקטינים להגדלת חיוב המבקש במזונותיהם: התבקש לחייב את המבקש במזונות בגובה 6,000 ₪ החל מיום הגשת התביעה, בעלות מדור הקטינים, בהוצאותיהם הרפואיות והחינוכיות השונות, במחצית מעלות הגנים והצהרוניים ובמלוא עלות החוגים.
ג.
בית המשפט לענייני משפחה דחה את תביעת המשיבה להגדלת מזונות בגין הוצאות רפואיות וחינוכיות של הקטינים, וציין, כי המשיבה לא הוכיחה שינוי נסיבות המצדיק שינוי
החיוב שנפסק. כן לא הוצבע על שינוי ניכר בהכנסות מי מהצדדים, ונדחתה הטענה כי אי קיום הסדרי ראיה מהוה שינוי נסיבות. עם זאת קיבל בית המשפט את התביעה לעניין הגדלת שיעור המזונות לצרכי מדור, נוכח מעבר המשיבה להתגורר בדירה שכורה, שכן במועד פסק הדין המקורי התגוררו המשיבה וילדיה בבית הוריה, ולא נמצא תימוכין לטענה כי הוצאות המדור של הקטינים נצפו והובאו בחשבון בקביעת שיעור המזונות. חיוב המזונות הוגדל איפוא בגובה % 30 מן הסכום ששולם על ידי המשיבה כשכר דירה ולכל היותר ב-1,000 ₪ לחודש.
על המשיבה הוטלו הוצאות בגובה 2,000 ₪ בשל תביעתה המופרזת.
ד.
בית המשפט המחוזי, אליו עירער המבקש, לא מצא להתערב בפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה. נקבע, כי לא ניתן להותיר את סכום המזונות שנפסק על כנו, שעה שחל שינוי נסיבות והמשיבה והקטינים עברו לדירה שכורה, והסכום שנפסק בפסק הדין המקורי אינו כולל, כעולה מפרוטוקול הדיון, דמי מדור. לשלמות התמונה יצוין, שבקשת רשות ערעור (בע"מ 7960/13) על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט סובל) בת' 6253-11-13 מיום 6.11.13, שבגדרה נדחתה בקשה לעכב את ביצוע פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, נדחתה על ידי ביום 26.11.13.
הבקשה והכרעה
ה.
בבקשה נטען, כי הקביעה ששיעור דמי המזונות בפסק הדין המקורי לא התייחס לרכיב המדור, אינה מבוססת. יתר על כן נטען, כי בית המשפט לא התייחס לכך שהמבקש ממצה את פוטנציאל הכנסתו, ולמעשה נדרש ממנו לייצר הכנסה אף בשעות הפנאי, שבהן הוא מבקש ללמוד תורה.
ו.
לאחר העיון אין בידי להיעתר לבקשה. הבקשה תחומה במובהק לעובדותיו של המקרה
ואינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים לדיון ולהכרעה, ולכן אינה מצדיקה מתן רשות ערעור. המבקש ער לקושי. יתר על כן, הואיל וקביעת שיעור דמי מזונות כרוכה בבחינה של נסיבות המקרה הקונקרטי, התערבותה של ערכאת ערעור, לא כל שכן בגלגול שלישי, תיעשה במשורה (בע"מ 9369/05 פלוני נ' פלונית
(2006)); וכנודע מזונות ניתנים לשינוי בשינוי נסיבות. אוסיף, כי בפסק הדין המקורי פסק בית המשפט לענייני משפחה מזונות בהיקף מזערי, המבטא את צרכיהם הבסיסים של הקטינים, מבלי שכלל הוצאות מדור, שכן הנחת המוצא היתה כי המשיבה מתגוררת עם הוריה (עמ' 5 לפרוטוקול הדיון, שבו מתואר כי המבקש הגיע לבית הוריה ודיבר בלשון קשה). משעברה המשיבה להתגורר בדירה שכורה, היה מקום לעדכון סכום המזונות. בהיבט זה, ניתן לומר כי חל שינוי נסיבות שלא היה צפוי, ומכאן החלטת התוספת.
ז.
אין בידי איפוא להיעתר למבוקש.
ניתנה היום, כ"ג
באלול התשע"ד (18.9.2014).
ש ו פ ט