פרטי ההליך
החלטה בתיק בע"מ 2058/24
בבית המשפט העליון
בע"מ 2058/24
לפני:
כבוד השופטת י' וילנר
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. פלוני
2. פלונית
בקשת רשות ערעור על
פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (סגנית הנשיאה ו' פלאוט והשופטים צ'
ויצמן ו-י' מושקוביץ) מיום 29.2.2024
בעמ"ש 65638-06-23
המבקש: בעצמו
החלטה
1.לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (סגנית הנשיאה ו' פלאוט והשופטים צ' ויצמן ו-י' מושקוביץ) בעמ"ש 65638-06-23 מיום 29.2.2024, שבגדרו התקבל ערעורו של המשיב על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (השופטת מ' פולוס) בתמ"ש 63236-11-20 מיום 31.5.2023, שבמסגרתו נדחתה תביעה לתשלום דמי שימוש ראויים בנכס מקרקעין.
2.המבקש והמשיב הם אחים, אשר ירשו בחלקים שווים יחד עם אחות נוספת נכס מקרקעין שעליו בנוי הבית בו מתגורר המבקש (להלן: הנכס והבית). ביום 25.11.2020 הגיש המשיב תביעה נגד המבקש לתשלום דמי שימוש ראויים בגין השימוש הבלעדי של המבקש בנכס. בית המשפט לענייני משפחה מינה שמאי מטעמו (להלן: השמאי), אשר העריך בחוות דעתו את גובה דמי השימוש בנכס, ולצד זאת קבע כי הבית "אינו ראוי למגורים" (להלן: חוות הדעת). לנוכח האמור דחה בית המשפט לענייני משפחה את התביעה, וקבע כי בשל מצבו המתואר של הנכס, סכום דמי השימוש הראויים שהעריך השמאי הוא "תיאורטי בלבד", שכן סביר שלא ניתן להשכיר את הבית לצד ג' במצבו הנוכחי.
3.על פסק דין זה הגיש המשיב ערעור לבית המשפט המחוזי, שקיבל את הערעור. בין היתר, נקבע כי למשיב זכות לדמי שימוש ראויים לפי סעיף 30 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, וכן מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט. באשר לגובהם נקבע כי יש לאמץ את הערכת השמאי.
4.מכאן הבקשה שלפניי, שבגדרה טוען המבקש – שאינו מיוצג – כי השימוש שעשה בנכס היה בהסכמתו של המשיב, וכי אלמלא התגורר בבית, היה הנכס מאבד מערכו. עוד נטען, בין היתר, כי המבקש השקיע בנכס משאבים, והתגורר בבית חרף מצבו הרעוע, בעוד שהמשיב רק גרם להפחתה בשווי הנכס וסרב לשאת בעלות השיפוץ.
5.דין הבקשה להידחות, אף ללא צורך בתשובה.
6.כידוע, בית משפט זה אינו נעתר לבקשות רשות ערעור ב"גלגול שלישי", אלא במקרים חריגים אשר מתעוררת בהם שאלה עקרונית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, או על-מנת למנוע עיוות דין (ראו: רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)). המקרה שלפניי אינו בא בקהלם של מקרים חריגים אלו; הבקשה נטועה כל-כולה בנסיבותיו הפרטניות של המקרה ואינה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית אשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". כמו כן, הבקשה אינה מעלה חשש לעיוות דין.
7.אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית מכוח סמכותי לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אשר הוחלה גם על בקשות רשות ערעור בענייני משפחה, מכוח תקנה 44 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020.
משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ"ב באייר התשפ"ד (30.5.2024).
ש ו פ ט ת