פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בע"מ
2118/13 - ז'
לפני:
כבוד הרשמת ליאת בנמלך
המבקשת:
פלונית
נ ג ד
המשיבים:
1. היועץ המשפטי לממשלה
2. פלוני
בקשה לקביעת שכר טרחה גבוה
החלטה
באת-כוחה של המבקשת בהליך זה, אשר מונתה על ידי הלשכה לסיוע משפטי, עותרת להגדלת שכר טרחתה בהתאם לסעיף 1(ג) לתוספת השניה לתקנות הסיוע המשפטי, תשל"ג-1973 (להלן: תקנות הסיוע המשפטי ) בגין ההליך שבכותרת (אשר נשמע במאוחד עם בע"מ 1179/13).
בהחלטתי מיום 26.12.2013 התבקשה באת-כוח המבקשת לפרט את הטענה בדבר שכר הטרחה הגבוה שנפסק לה בערכאות קמא ולצרף את ההחלטות שניתנו בעניין (טענה שהעלתה הלשכה לסיוע משפטי ובאת כוח המבקשת התייחסה אליה בתשובה שהגישה), אך בתגובה שהגישה בהמשך לכך לא עשתה באת כוח המבקשת כן בציינה כי הנטל בעניין זה מוטל על הלשכה לסיוע משפטי. יש להצר ולתמוה על גישה זו ועל הסירוב למלא אחר הוראת בית המשפט, אך מכל מקום ומשההחלטות לא הוגשו בהתאם להחלטתי למרות ההזדמנות שניתנה לבאת כוח המבקשת, אתבסס על הנתונים כפי שהוצגו בפניי בתגובות הצדדים. עוד אציין כי לא ניתן לקבל לטעמי את העמדה לפיה אין כל רלבנטיות לשכר הטרחה שנפסק בערכאות קמא, שכן על פי הגיונם של דברים עת מדובר בעורך דין זהה המייצג בשתי ערכאות, אזי המאמץ אותו השקיע בערכאה אחת עשוי בנסיבות מסוימות להשליך על היקף העבודה והמאמץ אותו ייאלץ להשקיע בערכאת הערעור, הכל בהתאם לנסיבות המקרה הקונקרטי (ראו למשל רע"א 3023/13 דרויאן נ' מלכה
(30.7.2013)). כן לא ניתן לקבל את עמדת באת-כוח המבקשת כי בכל תיק העוסק באימוץ יש לפסוק שכר טרחה גבוה מכוח "נוהג מקובל", וכאמור על כל מקרה להבחן לגופו.
במקרה דנן ולאחר שנתתי דעתי לכל השיקולים הרלבנטיים ועיינתי בכל המסמכים שבתיק, מצאתי להיעתר לבקשה בחלקה ולהורות כי ישתלם לבאת-כוח המבקשת שכר טרחה הגבוה בשיעור של 50% משכר הטרחה הקבוע בטבלה שבסעיף 1(ב) לתוספת השניה לתקנות הסיוע המשפטי, בגין הפעולות המנויות בסעיפים קטנים (ג) ו-(ו)-(ט) לסעיף 4 לתגובה באת-כוח המבקשת מיום 13.1.2014 (ויצוין כי לא מצאתי מקום לקבוע שכר טרחה גבוה בגין יתר הפעולות שצוינו ובהן בגין הגשת הבקשות להארכת מועד להגשת ההליך (בש"א 1794/13, סעיפים קטנים (א) ו-(ב) לסעיף 4 הנ"ל)).
ניתנה היום, י' באדר ב' תשע"ד (12.3.2014).
ליאת בנמלך
ר ש מ ת