בע"מ 2203/09 פלוני נ. פלוני

1.

בפניי בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כב' השופטת ד' אבניאלי), שדחה את בקשת המבקשת לפטור מעירבון, בערעורה לפניו על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בבאר-שבע (כב' סגן הנשיא, השופט פ' אסולין).

2 .

אביא בקיצור נמרץ את הרקע הרלבנטי לבקשה דנן, כפי שעולה מהחלטותיהן של הערכאות דלמטה: בין המבקשת למשיב נחתם הסכם גירושין אשר אושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה באילת. החוזה שנחתם חייב את הצדדים לחלוקת הנכסים שברשותם, שעיקרם שלוש דירות, בינם ובין ילדיהם. בעקבות השגות הצדדים על ביצוע החוזה, הוגשו סך הכול ארבע תביעות לבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, שאוחדו יחדיו. בית המשפט לענייני משפחה קבע כי אף אחד מן הצדדים לא הצליח להוכיח את תביעותיו, בציינו כי אי ייצוגם תרם לתוצאה זו באופן ניכר. עם זאת, הורה בית המשפט על העברת זכויותיו של המשיב למבקשת באחת מן הדירות, וכן נתן הוראות נוספות לכונס הנכסים.

3.

הבקשה נשוא דיון זה מוגשת על רקע רצונה של המבקשת לערער על פסיקת בית המשפט לענייני משפחה, בפני בית המשפט המחוזי בבאר-שבע. במקביל להגשת הערעור, הגישה המבקשת בקשה לפטור מתשלום אגרה וכן פטור מתשלום העירבון שהוטל עליה, בסך של 7,000 שקלים חדשים. בית המשפט המחוזי נענה לבקשה לפטור מתשלום אגרה, לאור הסכמת פרקליטות מחוז דרום. עם זאת, דחה בית המשפט את הבקשה לפטור מערבון וקבע, בקצרה, כי מצבה הכלכלי של המבקשת אינו מצדיק את מתן הפטור. המבקשת הגישה לבית המשפט המחוזי בקשה לעיון חוזר בהחלטתו, במסגרתה ביקשה לפטרה מהפקדת ערבון ולחילופין לחייבה בסכום ערבון מקסימאלי של 1,000 שקלים חדשים, נוכח מצבה הכלכלי הקשה והתנהלותו של המשיב. אף בקשה זו נדחתה.

4.

מכאן בקשת רשות הערעור שבפני. יש לציין, שבהתאם להחלטת כבוד הרשמת ג' לוין ניתן פטור מאגרה בהגשת בקשה זו על רקע טענותיה של המבקשת בדבר מצבה הכלכלי הקשה.

5.

אציין שמאחר ובהחלטת בית המשפט המחוזי לא פורטו לאשורם מלוא השיקולים הרלבנטיים, ולאור מצבה הכלכלי הקשה של המבקשת, הוריתי בהחלטתי מיום 29.07.09, להשיב את הבקשה לבית המשפט המחוזי לשם בחינה נוספת של הדברים ונימוקה כהלכה. בית המשפט המחוזי פירט את שיקוליו בהרחבה, תוך התייחסות פרטנית לטענותיה של המבקשת ועל רקע זה נסבה הבקשה שלפניי.

6.

בית המשפט המחוזי קבע כי בבואו להחליט בנידון הוא בחן את השיקולים הרלבנטיים לצורך מתן פטור מלא או חלקי מהפקדת עירבון. השיקול הראשון נוגע למצבו הכלכלי של בעל הדין, היינו האם ידו משגת לעמוד בתשלום העירבון, השיקול השני נוגע לסיכוייו של ההליך אותו יזם להתקבל (ראו: בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסמה, 17.10.07)). בית המשפט המחוזי קבע כי גם אם יניח שהשיקול בדבר מצבה הכלכלי הקשה של המבקשת אכן מתקיים בענייננו, הרי לא עלה בידה להראות כי סיכויי הערעור טובים, ולכן אין לפטור אותה ממתן העירבון.

7.

בבקשה דנן המבקשת שבה וטוענת לגבי מצבה הכלכלי הקשה, שאינו מאפשר את הפקדת העירבון. לדבריה, בעקבות הליכי הגירושין היא נותרה חסרת כול ותחת עולם של חובות כבדים. היא ובתה מתקיימות מקצבת הבטחת הכנסה מן המוסד לביטוח לאומי. לאור מצבה היא אף אינה יכולה להרשות לעצמה ייצוגו של עורך דין פרטי. לפיכך, טוענת היא כי על בית המשפט להתחשב במצבה ולא לחסום את דרכה לבית המשפט על ידי דרישה להפקדת עירבון בשיעור האמור.

8.

בנוסף, טוענת המבקשת כי סיכויי ערעורה טובים. לטענתה, בית המשפט שגה באופן מהותי בהוראות שנתן לכונס הנכסים, תוך שהוא מפרש את ההסכם בצורה שנוגדת את אומד דעת הצדדים בזמן כריתת החוזה. זאת, משום שלדבריה חוזה הגירושין נועד לשם חלוקת נכסיהם העיקריים, שלוש דירות, באופן שכל אחד מבני הזוג אמור לקבל דירה אחת נקייה ממשכנתא וחובות אחרים. בפועל המבקשת לא קיבלה את זכויותיה המעוגנות בחוזה. כמו כן, מעלה המבקשת טענות לגבי חלוקת כספים שמקורם בזכויותיו הסוציאליות של המשיב, וכן פיצויים בשל אי קיום ההסכם.

9.

המשיב מתנגד לבקשה, לשיטתו המבקשת פועלת בחוסר תום לב תוך שהיא מגישה בקשות סרק על מנת להתישו. לעניין טענתה של המבקשת בדבר מצבה הכלכלי, גורס המשיב כי ברשותה של המבקשת האמצעים הכלכליים לשלם את סכום הערבון אשר נקבע לערעורה, שכן העביר עשרות אלפי שקלים לחשבונה באמצעות לשכת ההוצאה לפועל. כמו כן, המשיב מדגיש כי טענותיה של המבקשת נבדקו ונדחו על ידי בית המשפט לענייני משפחה וסיכויי ערעורה לשיטתו נמוכים.

10.

לאחר שעיינתי בבקשה על צרופותיה, מצאתי כי יש להתערב במידה מסוימת בגובהו של הערבון אשר הוטל על המבקשת לצורך הגשת ערעורה. אכן, מסכימה אני עם בית המשפט המחוזי כי סיכויי הערעור אינם גבוהים, עם זאת טיעוניה של המבקשת אינם עוסקים בפן העובדתי גרידא, ומעלים גם שאלות משפטיות ביחס לפרשנות החוזה. אשר למצבה הכלכלי של המבקשת, התרשמתי מפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה כי ככל שיתממש הסכם הגירושין מצבה הכלכלי של המבקשת יוטב בעתיד. עם זאת, על פניו למבקשת כעת קושי אמיתי לעמוד בתשלום הערבון הנדון, שעה שהיא מתקיימת מקצבת הבטחת הכנסה של הביטוח הלאומי ואין ברשותה נכסים נוספים. בשל נימוקים אלו ולאור חשיבות זכות הגישה לערכאות, מצאתי לנכון להתערב בגובהו של הערבון ולקצוב אותו ל-4,000 שקלים חדשים.

11.

לפיכך, סכום העירבון יקבע על 4,000 שקלים חדשים, שיופקד תוך 30 יום, מיום המצאת החלטה זו. אם לא יופקד הערבון ימחק הערעור. בנסיבות העניין כל צד ישא בהוצאותיו בגין בקשה זו.