בע"מ 2245/16 בע"מ 2245/16

1.מונחת לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, עמ"ש 47439-05-15 (כב' השופטים ש' שטמר , ר' למלשטריך-לטר

ו ס' ג'יוסי ), אשר דחה את ערעורה של המבקשת על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה, תמ"ש 20549-01-13 (כב' סגנית הנשיא ש' ברגר ). בשתי הערכאות נקבע כי המשיב פטור מתשלום מזונותיה של המבקשת – להבדיל מחוב כספי אחר שהוא עודנו חייב לה. זאת לאחר שבית הדין הרבני קבע כי המבקשת מסרבת לקבל גט, ואף הטיל עליה סנקציות בדמות מניעת רשיון נהיגה או דרכון ואיסור יציאה מהארץ; ובעקבות הקביעה שהצדדים חיים בפירוד שנים רבות, ולמעשה לא נותר מקשר הנישואין דבר.

המבקשת טוענת כי הקביעה שהיא סרבנית גט אינה נכונה. עוד היא מעלה טענות שונות כנגד הכרעות עובדתיות שנקבעו בהליכים קודמים בין הצדדים, אשר הפכו חלוטות מזה זמן רב – ובעיקר נגד הקביעה שהפרה הסכם פשרה שנחתם בעבר בין הצדדים.

2.עם כל ההבנה למצבה של המבקשת, אין בידי להעתר לבקשה, אשר נסובה באופן מובהק סביב קביעות עובדתיות. חלק מן הקביעות שנגדן היא יוצאת אף נקבעו בפסקי דין חלוטים. עולה כי הבקשה אינה עומדת באמות המידה לרשות ערעור בגלגול שלישי ( ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123 (1982) ). גם לגוף העניין, לא הוצגה תמיכה בבקשה שלפני לטענות העובדתיות שעלו בה. בהינתן קביעותיו העובדתיות של בית משפט השלום, שאושרו על ידי בית המשפט המחוזי – לרבות מצב הקשר בין הצדדים, וליתר דיוק העדרו – אף לא עולה כי נפלה טעות במסקנה המשפטית אליה הגיעו ערכאות קמא בנסיבות העניין (ראו והשוו ע"א 4316/96 פלולי נ' פלולי , פ''ד נב(1) 394, 399 (1998); ע"א 256/65 מילר נ' מילר , פ"ד יט 171 (1965)).

3.הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.