בע"מ 2483/21 פלוני נ. פלוני

1.

הצדדים נישאו בשנת 1957 ולהם שלושה ילדים משותפים, כולם כיום בגירים. נישואי הצדדים עלו על שרטון וביום 30.1.2018 הגישה המבקשת בקשה ליישוב סכסוך לפי תקנה 2 לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ו-2016 (להלן: הבקשה ליישוב סכסוך ) . הליך זה הסתיים ללא הבנות, ומאז מתנהלים בין השניים הליכים משפטיים ובהם התביעה שבמוקד הבקשה דנן – תביעה לפירוק השיתוף ואיזון המשאבים בין הצדדים. ביום 8.5.2019 הוגשה חוות דעת מומחה שמונה מטעם בית המשפט לענייני משפחה להערכת חובות וזכויות הצדדים מיום הנישואין ועד ליום 14.6.18 (להלן: המועד הקובע ) לצורך איזון המשאבים (להלן: חוות הדעת ; חוות הדעת נושאת את התאריך 4.4.2019) . המומחה השיב לשאלות הבהרה, אך הצדדים לא ביקשו לחקור אותו על חוות הדעת.

ביום 25.8.2020 הכריע בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (כב' השופטת ה' גורביץ שינפלד ) בתביעה. בהכרעתו, התבסס בית המשפט על חוות דעת המומחה, וזאת למעט במספר נקודות, כפי שיפורט להלן. נקבע כי היתרה באחד מחשבונות המבקשת, שמקורה ככל הנראה בירושה, לא תיכלל באיזון המשאבים, ובניגוד לחוות הדעת, נקבע כי יש לגרוע סך של 100,000 ש"ח שהועברו מחשבון זה לבתם של הצדדים (להלן: הבת ) ממסת הנכסים לאיזון. אשר לחשבון השני של המבקשת, נקבע כי 380,000 ש"ח (ובניגוד לחוות הדעת שנקבה בסכום 340,000 ש"ח) שהועברו לבת בסמוך להגשת הבקשה ליישוב סכסוך יכללו באיזון המשאבים. עוד נקבע כי 581,000 ש"ח שהוכרע שקיבל המשיב מאמו עבור טיפולים רפואיים לא יכללו באיזון המשאבים; כי 150,000 ש"ח שהעביר המשיב לאחיו לפני המועד הקובע לא יכללו באיזון המשאבים ואילו 50,000 ש"ח שהועברו לאחר מועד זה יכללו בו; כי 72,000 ש"ח בחשבון הבנק של הבת יכללו באיזון המשאבים; כי 50,000 ש"ח שמשך המשיב מחשבונו יכללו באיזון בנוסף ל-38,000 ש"ח שנקבעו בחוות הדעת; וכי 800,000 ש"ח שבחשבון המשיב יכללו באיזון המשאבים. לבסוף, דחה בית המשפט את טענת המבקשת לעניין הברחת שטרות מטבע זר.

2.

ביום 3.1.2021 – כחודשיים לאחר הגשת הערעור לבית המשפט המחוזי ולפני מתן פסק הדין בערעור – הגישה המבקשת לבית המשפט לענייני משפחה בקשה לתיקון חוות הדעת בשל קיומה של טעות חישובית (להלן: הבקשה לתיקון טעות חישובית ). בית המשפט לענייני משפחה קבע כי על המבקשת לפנות בשאלת הבהרה. מעיון במערכת "נט המשפט", נראה שלא נעשתה פנייה כאמור.

3.

ביום 8.3.2021 דחה בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטים ס' ג'יוסי , ח' שרעבי ו א' אלון ) את ערעור המבקשת בגדרי תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. לצד זאת, נקבע כי נפלה טעות בפסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה בחישוב אחד הסכומים, שכן הסכום שנקבע שהוברח מחשבון המבקשת לחשבון הבנק של הבת הוא 340,000 ש"ח ולא 380,000 ש"ח כפי שנקבע.

4.

מכאן בקשת הרשות לערער שלפניי.

המבקשת – שאינה מיוצגת בבקשה דנן – משיגה על ההכרעות העובדתית של בית המשפט לענייני משפחה וטוענת כי היה על בית המשפט המחוזי להתערב גם בממצאי המהימנות שקבע. כך, נטען בין היתר: כי 581,000 ש"ח שהוכרע שניתנו כמתנה למשיב מאמו, צריכים להיכלל באיזון המשאבים; כי 150,000 ש"ח שניתנו לאח המשיב צריכים להיכלל באיזון מאחר שמדובר בכספים שהוברחו; וכי 72,000 ש"ח שהועברו לחשבון הבת לא צריכים להיכלל באיזון. לבסוף, חזרה המבקשת על טענתה בבקשה לתיקון טעות חישובית, וטענה כי יש לכלול במסת הנכסים לאיזון 88,000 ש"ח שמשך המשיב מחשבונו וזאת, כנטען, בהתאם לפסיקתה מיום 21.9.2020.

5.

לאחר עיון בבקשה ובצרופותיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן בצמצום, כאשר מתעוררת שאלה עקרונית כללית החורגת מעניינם של הצדדים הישירים להליך או מקום שבו הימנעות ממתן רשות כאמור תגרום למבקש עיוות דין חמור (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982); בע"ם 7877/18 פלוני נ' פלונית , פסקה 4 (25.11.2018) ). הבקשה דנן אינה עומדת באמת המידה האמורה. טענות המבקשת מכוונות בעיקרן להכרעותיו של בית המשפט לענייני משפחה באשר להיקף הנכסים שיש לאזן בתביעה הרכושית. קביעות אלו נטועות בדל"ת אמותיו של המקרה, ובית המשפט המחוזי כאמור לא מצא להתערב בהן. טענות המבקשת הן אפוא טענות "ערעוריות" שאינן מקימות עילה למתן רשות לערער "בגלגול שלישי" (בע"ם 3213/19 פלונית נ' פלוני , פסקה 5 (11.7.2019); בע "ם 9757/16 פלוני נ' פלונית , פסקה 4 (26.1.2017)). לבסוף, אשר לטענות המבקשת שנוגעות לטענות שהועלו בבקשה לתיקון טעות חישובית – הרי שבית המשפט לענייני משפחה לא הכריע בבקשה, וציין כי "ככל שלמבקשת הסתייגויות מחוות הדעת עליה ראשית לפנות בשאלת הבהרה". זאת ועוד, כאמור לעיל, הערעור לבית המשפט המחוזי הוגש עובר להגשת הבקשה האמורה, ומשכך מטבע הדברים לא נדרש בית המשפט המחוזי לאמור בה. משאלה הם פני הדברים, לא מצאתי להידרש אליה לראשונה במסגרת ההליך דנן.

הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.