פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"מ
2614/19
לפני:
כבוד השופט נ' הנדל
המבקשת:
פלונית
נ ג ד
המשיב:
פלוני
בקשת רשות ערעור על
פסק דינו בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו מיום 04.02.2019 בעמ"ש 58384-11-17
שניתן על ידי כבוד השופטים: י' שבח; ש' שוחט וי' אטדגי
בשם המבקשת:
בעצמה
החלטה
1.
מונחת לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (עמ"ש 58384-11-17; השופטת י' שבח , סגן הנשיא ש' שוחט והשופט י' אטדגי ), אשר דחה, לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, את ערעור המבקשת, והותיר על כנו את פסק הדין בו קבע בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב (ת"ע 7740-09-14; השופט ש' בר יוסף ) כי אימם המנוחה של הצדדים לא ידעה להבחין בטיב הצוואה המאוחרת העומדת במוקד ההליכים (להלן: הצוואה המאוחרת ) – וביטל את צו הקיום שניתן בעניינה.
המבקשת, שאינה מיוצגת, פורשת בהרחבה את השגותיה על הכרעת הערכאות הקודמות, וטוענת כי מדובר בעיוות דין המצדיק מתן רשות ערעור בגלגול שלישי. לדבריה, יש לפסול את חוות דעת המומחה הרפואי מטעם בית המשפט, משום שהלה נחשף לתיעוד לא רפואי שעלול היה לפגוע באובייקטיביות שלו. זאת ועוד, חוות הדעת פגומה גם לגופה – בין היתר, משום שהיא נשענת על מסמכים רפואיים שנערכו זמן רב עובר לחתימת הצוואה המאוחרת, כך שאין בהם כדי לשלול את כשירות האם המנוחה במועד הקובע. על פי השקפת המבקשת, אין ממש בעדויות שבהן מצא בית המשפט לענייני משפחה סיוע למסקנות חוות דעת המומחה; אדרבה, שורה ארוכה של עדויות וראיות מלמדת כי האם ידעה להבחין בטיב הצוואה המאוחרת – ומכאן שיש לכבד את רצונה האחרון, ולקיים צוואה זו.
2.
דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובה, לפי תקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי. השגותיה של המבקשת מופנות כלפי קביעות עובדתיות וממצאי מהימנות, כך שמטבע הדברים הבקשה אינה מעוררת שאלות משפטיות עקרוניות, החורגות מעניינם של הצדדים להליך. נוכח פסק דינו המקיף והמנומק של בית המשפט לענייני משפחה – עליו סמך בית המשפט המחוזי את ידיו – אף אין לומר כי לפנינו עיוות דין, המצדיק את התערבותו של בית משפט זה בגלגול שלישי.
3.
הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, ח' בסיון התשע"ט (11.6.2019).
ש ו פ ט