החלטה4 עמודיםנכלל בחיפוש

בע"מ 2750/14פלוני נ. פלוני

ניתן ביום
הרכב
לא צוין

בקצרה

תוצאה: אחר
משמורת והסדרי שהות · מעבר מגורים של אם וילדים לאזור המרכזבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שדחתה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה

בקשת רשות ערעור על החלטה שדחתה ערעור על הוראה למבקשת לעבור עם ילדיה לאזור המרכז, בהתאם להסכמות שקיבלו תוקף של החלטה. הטקסט שהוצג מסתיים לפני ההכרעה, ולכן תוצאת ההליך אינה ידועה.

העובדות

הצדדים נישאו ונולדו להם תאומים, ובין הצדדים מתנהלים הליכי גירושין. האם עברה עם הילדים לטבריה, ובדיון הגיעו הצדדים להסכמות לפיהן תעבור לאזור המרכז, והמשיב ישלם שכר דירה ודמי מדור. האם לא עברה, ובית המשפט לענייני משפחה הורה לה לבצע את המעבר עד 10.4.14 ולפנים משורת הדין. בקשת רשות ערעור שהגישה לבית המשפט המחוזי נדחתה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתערב בהחלטה המורה למבקשת ולילדיה לעבור להתגורר באזור המרכז עד למועד שנקבע

מילות מפתח

  • משמורן
  • תמ"ש
  • בית המשפט לענייני משפחה
  • בקשת רשות ערעור
  • דמי מדור
  • שכר דירה
  • תאומים
  • הסכם ממון
  • טובת הקטינים

התקציר, ההלכות והתחום נוצרו בעיבוד אוטומטי; הלכה מוצגת רק כשיש לה ציטוט מילולי מהטקסט. הטקסט המחייב הוא זה שבאתר בית המשפט.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בע"מ

2750/14

לפני:

כבוד השופט א' רובינשטיין

המבקשת:

פלונית

נ ג ד

המשיב:

פלוני

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט

המחוזי מרכז מיום 10.4.14 ברמ"ש 54028-03-14

בשם המבקשת:

עו"ד דוד רוזן

בשם המשיב:

עו"ד יהונתן קניר

החלטה

א.

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת פלאוט ) מיום 10.4.14 ברמ"ש 54028-03-14, בגדרה נדחתה בקשת רשות ערעור שהגישה המבקשת על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקוה (השופט יזרעאלי ) מיום 11.3.14 שניתנה בגדרי תמ"ש 53073-09-12, תמ"ש 58-01-13, תמ"ש 79-01-13 ותמ"ש 5473-03-13. עניינה של הבקשה –

מועד מעברם של המבקשת, אשת המשיב, וילדיהם לאזור המרכז.

רקע

ב.

כעולה מן החומר שלפני, הצדדים נישאו ביום 18.8.11, וביום 2.7.12 נולדו ילדיהם, תאומים. בתביעה שהגיש המשיב בבית המשפט לענייני משפחה (תמ"ש 53073-09-12), ביום 27.9.12, נטען כי נישואיהם של הצדדים עלו על שרטון. עוד נטען, כי המבקשת עזבה – באופן חד-צדדי – את דירתם של בני הזוג בפתח תקוה יחד עם ילדיהם, והם עברו להתגורר בבית הוריה בטבריה. המשיב עתר לפסק דין לפיו הוא יהיה משמורן הילדים. כן עתר המשיב למתן צו, המורה על השבת הקטינים לדירת המגורים בפתח תקוה באופן מיידי. המבקשת, מצדה, הגישה – ביום 1.1.13 – תביעת משמורת (תמ"ש 58-01-13) ותביעת מזונות קטינים (תמ"ש 79-01-13). ביום 4.3.13 הגיש המשיב תביעה לביצוע הסכם ממון עליו חתמו הצדדים ביום 16.6.11 (תמ"ש 5473-03-13). בין הצדדים מתנהלים הליכי גירושין בבית הדין הרבני.

ג.

בדיון ביום 12.12.13 בבית המשפט לענייני משפחה – שנערך לאחר שניתנה חוות דעת של פסיכולוג קליני (ד"ר דניאל גוטליב) בעניין המשמורת – הגיעו הצדדים להסכמות, שתועדו בפרוטוקול הדיון, כדלקמן: נוכח הצהרת המבקשת כי היא נכונה לעבור להתגורר באזור המרכז, הסמיכו הצדדים את בית המשפט לקבוע את המועד שבו עליה לעשות כן; עד למועד שייקבע על המבקשת לעשות את כל הדרוש לשם המעבר, לרבות מציאת מסגרת עבור הילדים, בשיתוף פעולה עם המשיב; המשיב ישלם שכר דירה בסך 4,000 ש"ח לחודש למשך תקופה בת שלוש שנים ככל שהדירה שתיבחר תימצא בפתח תקוה או באזור הקרוב, או למשך תקופה בת שנתיים ככל שהדירה תימצא באזור אחר במרכז. בהיעדר הסכמה בעניין קרבתו של האזור – יכריע בית המשפט לפי שיקול דעתו; המשיב ישלם דמי מדור בסך 1,000 ש"ח לחודש בתקופה האמורה (שנתיים או שלוש); הצדדים יידברו ביניהם על מנת להגיע להסכמות בעניין המזונות; המשיב ישא בעלויות המסגרת החינוכית של הילדים עד הגיעם לגיל 3; המשיב ישא – למשך שנתיים או שלוש – בעלויות ביטוח רכבהּ של המבקשת ורשיונה; המבקשת לא תעזוב את אזור המרכז ללא הסכמת המשיב או באישורו של בית המשפט; הצדדים יפנו לתיאום הורי במסגרת שתיקבע על-ידי בית המשפט, במימונו של המשיב. הסכמות אלה קיבלו תוקף של החלטה . ביום 25.12.13 הורה בית המשפט, כי המבקשת וילדיה יעברו למרכז עד ליום 1.4.14.

ד.

ביום 26.2.14 עתר המשיב לקבוע כי הוא יהיה המשמורן הזמני של הילדים, יען כי המבקשת לא פעלה כמצוות ההחלטה מיום 12.12.13. המבקשת טענה בתגובה, כי עשתה מאמצים עילאיים למציאת דירה, אך מאמציה לא צלחו נוכח הסכום שהוקצב לה.

ה.

בהחלטת בית המשפט לענייני משפחה מיום 11.3.14 נאמר, כי הגם שהמבקשת נתנה הסכמתה לעבור לאזור המרכז, הנה מדבריה בדיון ביום 4.3.14 עולה כי היא חוזרת בה. נאמר, כי התנהלות זו מלמדת על אי כיבוד החלטות שיפוטיות ועל אי ראייה כוללת של טובת הקטינים, וכי יתכן שיש בה כשלעצמה להצדיק קביעת המשמורת בידי המשיב. עם זאת, ולפנים משורת הדין, הורה בית המשפט כי על המבקשת לבצע את המעבר עד ליום 10.4.14. בהחלטה נאמר, כי ככל שתשכיל המבקשת לבצע את המעבר, ייכנסו לתוקף הסכמות הצדדים בעניין "המטריה הכלכלית" שעל המשיב להעמיד לה.

ו.

בקשת רשות ערעור שהגישה המבקשת בבית המשפט המחוזי (רמ"ש 54028-03-14) – נדחתה בהחלטה מיום 10.4.14. בהחלטה נאמר, כי יש לדחות את הבקשה מן הטעם שההחלטה בדבר מעברם של המבקשת וילדיה למרכז

ניתנה ביום 12.12.13, והמועד

להשגות עליה – חלף; הוזכר, כי המבקשת מסכימה למעבר אולם מבקשת לדחותו לחודשים

אוגוסט או ספטמבר 2014. עוד נאמר, כי גם הסוגיות הכלכליות הנוגעות למעבר הוסדרו

בהחלטה מיום 12.12.13, וכי החיוב לתשלום שכר הדירה ייכנס לתוקפו עם המעבר. בית

המשפט המחוזי קבע כי על המעבר להתבצע עד ליום 1.5.14.

הבקשה

ז.

מכאן בקשת רשות הערעור, בה נטען כי אין בכוונתה של המבקשת לחזור

בה מהסכמתה למעבר, אולם זאת בכפוף למתן צו למטריה כלכלית מתאימה, עניין – כך נטען –

שלא הוסדר בהחלטה שיפוטית מחייבת. נטען, כי ככל שהמעבר לא יידחה לחודש ספטמבר 2014

ייגרמו למבקשת נזקים כספיים שכן שכרה חנות באזור מגוריה הנוכחי. עוד נטען (סעיף

82), כי הבקשה נוגעת לאוכלוסיית כלל האימהות החד-הוריות. המבקשת עותרת גם לעיכוב

ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי.

הכרעה

ח.

לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, חוששני כי לא אוכל להיעתר לה. חרף נסיונה

(הרפה) של המבקשת להעטות על בקשתה אדרת כללית, לאמיתו של דבר תחומה היא – במובהק –

לדל"ת אמותיו של המקרה ולנסיבותיו הספציפיות. ככזו, אין היא באה בקהלם של

המקרים, שבהם תישקל רשות ערעור בגלגול שלישי. דומה, כי די בכך שלא להיעתר לבקשה.

ט.

חוששני, שגם לגופן

קיים קושי רב להלום את טענותיה של המבקשת: בדיון ביום 12.12.13 בבית המשפט לענייני

משפחה, לצד התחייבותה של המבקשת לשוב לאזור המרכז, נטל המשיב על עצמו מספר

התחייבויות כלכליות לתקופה ממושכת – שנתיים או שלוש שנים – שאחרי המעבר. כך,

התחייב המשיב לשלם שכר דירה ודמי מדור (בסך כולל של 5,000 ש"ח); לשאת בעלויות

המסגרת החינוכית של הילדים עד הגיעם לגיל שלוש; ולשאת בעלויות הקשורות ברכבהּ של

המבקשת כאמור. הואיל וגם התחייבויות אלה קיבלו תוקף של החלטה, חוששני כי אין ניתן

לקבל את טענת המבקשת לפיה נושא "המטריה הכלכלית" לא הוסדר בהחלטה

שיפוטית מחייבת. יצוין, כי בדיון בבית המשפט לענייני משפחה נאמר מפי

בא כוחה של המבקשת

כי "האם אפשר שהתובע [המשיב – א"ר] יתן טיפה יותר, בנושא

התמיכה הכלכלית, שיהיה, אם אפשר לשלוש שנים" (עמ' 22 שורות 23-22 לפרוטוקול,

נספח ט"ז לבקשה), קרי, התחייבויותיו של המשיב עולות בקנה אחד עם דרישתה של

המבקשת עצמה. מכל מקום יש לזכור, כי ההחלטה מיום 12.12.13 היא זמנית, ואינה נועלת

את הדלת בפני הצדדים בהמשך ההליכים, הן בסוגית המשמורת הן בסוגיות הכלכליות, בלא

שאביע דעה עליהן. בטרם חתימה אוסיף, כי יש לקוות, שהצדדים – שניהם – יפנימו את

החשיבות שבפניה להליך של תיאום הורי (לפי החלטות בית המשפט לענייני משפחה מימים

12.12.13 ו-25.12.13), בראש וראשונה לטובת הילדים וגם לטובתם שלהם, ויפעלו לפי

ההחלטות הללו ללא דיחוי.

החלטות שיפוטיות

יש לקיים, והן אינן בסיס למקצה שיפורים שוב ושוב.

כללם של דברים

י.

לא אוכל איפוא להיעתר לבקשת רשות הערעור, וממילא לבקשה לעיכוב

ביצוע שהוגשה עימה. חרף אורכה של הבקשה, ולפנים משורת הדין, בנסיבות לא תחויב

המבקשת בהוצאות לטובת אוצר המדינה.

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • רמש 54028-03-14

מצוטט על ידי (1 מסמכים)