בבית המשפט העליון
בע"מ
2816/09
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט
י' דנציגר
המבקש:
פלוני
נ
ג
ד
המשיבים:
1. פלוני
2. פלוני
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (השופטת מוניץ) מיום 18.2.09 בתיק ע"מ 1059/07
בשם המבקש:
עו"ד עאבד מג'די
בשם המשיבים:
עו"ד פואז דקדוקי
פסק דין
השופט א' רובינשטיין:
א.
ביום 14.4.03 הגיש המבקש תביעה נגד משיב 1 (אחיו) ומשיב נוסף לבית המשפט לענייני משפחה בנצרת (תמ"ש 3840/02), וביום 15.11.07 היא נדחתה. ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי (ע"מ 1059/07) נדחה ביום 18.2.09. בחתימת פסק הדין נכתב, "זכות ערעור תוך 45 יום". ביום 30.3.09 נפתח ההליך שבפנינו. בעקבות האמור בחתימת פסק הדין קמא, נטען כי מדובר בערעור המוגש ברשות, ונטען לגופה של המחלוקת.
ב.
ביום 28.6.09 התבקשה תגובת המשיבים, והם התבקשו להתייחס "בין השאר, לשאלת סמכותו של בית המשפט המחוזי במקרה זה כדן יחיד ולשאלת זכות הערעור". ביום 12.8.09 הוגשה תגובת המשיבים, והם לא נדרשו לשאלות אלה. ביום 23.8.09 הגיש המבקש תגובה מטעמו, וציין "כי המשיבים לא התייחסו בתגובתם לדרישותיו של בית המשפט הנכבד מהם לעניין סמכותו של בית המשפט המחוזי לדון במקרה זה כדן יחיד, והמבקש יטען כי בית המשפט המחוזי לא היה מוסמך לעשות כן".
ג.
טענת הסמכות הועלתה על-ידי בית משפט זה מיוזמתו; כך על בית משפט בין בערכאה דיונית בין בערעור, הנדרש לספק בסמכות - לנהוג; ראו גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מה' 10, תשס"ט-2009, 17-16) והאסמכתאות דשם; ראו גם לענין ביטולו של פסק דין שניתן בחוסר סמכות ח' בן-נון הערעור האזרחי (מה' 2, 2004 110-109).
ד.
נציין כאן, כי האמור בחתימת פסק דינו של בית המשפט המחוזי ("זכות ערעור תוך 45 יום") הוא ככל הנראה פליטת קולמוס. ככל שהיא נובעת מטופס, כדאי לתקנו (וכידוע 45 יום הוא מועד ערעור על פסקי דין בפלילים). אכן, בית משפט מחוזי רשאי להעניק רשות ערעור על פסק דינו שלו בערעור (סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד-1984), אך המועד להגשתו הוא בתוך 30 יום (תקנה 398 לתקנות סדר הדין האזרחי). מסתבר יותר, כי נפלה שגגה בגינה נאמר אשר נאמר בחתימת פסק הדין. על כן התייחסנו להליך כבקשת רשות ערעור, וכפי שיפורט להלן ניתנת זכות ערעור, והתיק נדון כאילו הוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.
ה.
דין הערעור להתקבל. לפי סעיף 37(א)(2) ו- 37(ב)(9)(ב) לחוק בתי המשפט, על בית המשפט המחוזי לשמוע ערעורים על פסקי דין של בית המשפט לענייני משפחה בהרכב שלושה . אכן, עד לתיקון 42 לחוק בתי המשפט (שנכנס לתוקף ביום 12.4.06) נשמעו ערעורים על פסקי דין של בית המשפט לענייני משפחה (למעט חריגים מסוימים) בדן יחיד, אך במקרה שלפנינו הוגש הערעור לבית המשפט המחוזי ב-2007, אחרי קבלת התיקון (ראו הוראת המעבר בסעיף 4 לחוק בתי המשפט (תיקון מס' 42 והוראת שעה), תשס"ו - 2006). עוד יוזכר, כי תיקון 52 אמנם הרחיב את רשימת הערעורים שבית המשפט המחוזי מוסמך לשמוע בדן יחיד, אך הרחבה זו אינה חלה על "תביעות בענייני משפחה כמשמעותם בחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה - 1995" (סעיף 37(ב)(9)(ב) לחוק בתי המשפט).
ו.
סוף דבר, פסק דינו של בית המשפט המחוזי מבוטל; הערעור יישמע בפני בית המשפט המחוזי בהרכב שלושה, ואיננו מביעים כל דעה באשר לסיכוייו. המבקש לא העלה את סוגיית הסמכות מיוזמתו; אין איפוא מקום לחיוב בהוצאות לטובתו. שקלנו אם לחייב את המשיבים בהוצאות על חוסר התגובה בנושא הסמכות וזכות הערעור, אך כיוון שהנושאים הועלו מיוזמת בית המשפט, החלטנו שלא לעשות כן.
ניתן היום כ"ז בתשרי תש"ע (15.10.09)
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט