בע"מ 2875/21 פלוני נ. השירות למען הילד

1.

עניינה של הבקשה שלפניי הוא העברת תינוק בן יומו ממשמורת הוריו הביולוגיים למשפחת אומנה זמנית מתוקף סמכות החירום הקבועה בסעיף 12(ג)(1) לחוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981. העברה כאמור נעשתה על בסיס ראיות מוצקות אשר הצביעו על סכנה מוחשית לשלומו ולרווחתו של התינוק על רקע של מסוגלות הורית ירודה. ראיות אלה פורטו בהחלטתו של בית המשפט לענייני משפחה תל אביב-יפו (השופט י' אליהו ), אשר ניתנה ביום 18.2.2021 באמ"צ 12219-02-21, ואחר-כך בפסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופטים ש' שוחט , ס"נ, נ' שילה ו ע' רביד ; להלן: הערכאה השנייה ) אשר ניתן ביום 22.3.2021 בעמ"צ 47475-02-21, ואשר דחה את הערעור על החלטתה של הערכאה הראשונה שהגישו הורי התינוק, המבקשים דכאן.

2.

המבקשים עותרים כעת לקבלת רשות מיוחדת לערער על פסק דינה של הערכאה השנייה.

3.

מדובר אפוא בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" אשר באה בגדרה של תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנה 148א ).

4.

דין הבקשה להידחות אף מבלי לקבל תשובה, וזאת מכמה טעמים.

5.

ראשית, לא מצאתי כי ההחלטה ופסק הדין אשר ניתנו בהליכי קמא מעוררים שאלה משפטית עקרונית אשר חורגת מעניינם הפרטני של בעלי הדין, ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי".

6.

כמו כן, סבורני כי מתן רשות לערער על פסק דינה של הערכאה השנייה איננו דרוש כדי למנוע עיוות דין. החלטתה של הערכאה הראשונה מבוססת היטב בחומר הראיות ובדין. אין תמה אפוא שלא מצאתי שום פגם בפסק דינה של הערכאה השנייה, שבגדרו הוחלט פה-אחד לדחות את טענות המבקשים נגד אותה החלטה. פסק דין זה קבע כי קיימת הצדקה מלאה להעברת התינוק ממשמורת הוריו לאומנה, זאת מאחר שאֵם התינוק, המבקשת 1 דכאן, "הביאה לעולם חמישה צאצאים והתנהלותה הביאה לכך שהיא לא מגדלת אף אחד מהם"; כאשר גם ביחס להתנהלותו של אבי התינוק, המבקש 2 דכאן, "התמונה עגומה ביותר". לפי הממצאים שנקבעו בערכאות קמא, מדובר בהורים אשר הזניחו את ילדיהם הזנחה קשה ושממאנים לשתף פעולה עם רשויות הרווחה. למרות ממצאים קשים אלו, שופט הערכאה הראשונה נקט משנה זהירות בקבעו כי האומנה תהא זמנית וכי "אין המדובר במשפחת אומנה עם כוונת אימוץ". בנסיבות כאלה, אין עוד מקום להליך נוסף בבית המשפט העליון כערכאה שלישית.

7.

בקשות-רשות-ערעור דוגמת זאת שלפניי ראויות אמנם להיבחן לפי אמת-מידה מקלה וגמישה יותר מהרגיל (ראו: פסקה 7 להחלטתי ברע"א 2736/21 פקיד סעד לחוק הנוער אזור מערב ירושלים נ' פלוני (22.4.2021), והאסמכתאות שם), אולם גם בקשות אלה לא תעבורנה את סף דלתנו בלא טעמים מיוחדים של ממש. במקרה דנן, טעמים כאמור אינם בנמצא. טענות המבקשים נגד ממצאי עובדה והערכות של גורמים מקצועיים, אשר נבחנו לעומק ואושרו בהחלטת הערכאה הראשונה ובפסק דינה – המנומק היטב – של הערכאה השנייה, אינן בגדר טעמים מיוחדים. טענות אלה קיבלו את יומן בערכאה הדיונית ובערכאת הערעור, ולא נותר לי אלא לקבוע כי ההליך הנוכחי – שעניינו, כאמור, אומנה זמנית כאמצעי חירום – בא לסיומו.

8.

אשר על כן, הנני דוחה את הבקשה שלפניי מכוח סמכותי לפי תקנה 148א . אין צו להוצאות.