בע"מ 2881/17 בע"מ 2881/17

מונחת בפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (רע"א 22187-02-17, כבוד השופטת ר' גלפז מוקדי ), שביטל את החלטת בית המשפט לענייני משפחה בנצרת (ת"ע 13875-05-16, כבוד השופט מ' שדאפנה ) למנות גרפולוג לשם מתן חוות דעת בעניין חתימה המופיעה על צוואת המנוח.

1.

המבקשת הינה אלמנת המנוח והמשיבה היא אחייניתו. המחלוקת בבית המשפט לענייני משפחה נסובה סביב קיום צוואת המנוח. המבקשת מתנגדת לקיום הצוואה, משני נימוקים: הראשון, טענה להשפעה בלתי הוגנת על רצון המנוח; השני, חלוף הזמן ממועד עריכת החוזה ועד פטירת המנוח. בתצהיר עדותה הראשית, העלתה המבקשת לראשונה את הטענה כי חתימת המנוח על צוואתו זויפה, וביקשה מערכאה קמא למנות גרפולוג לשם הוכחת טענתה. בקשתה אושרה, חרף התנגדות המשיבה, מנימוק שמינוי המומחה עשוי לסייע בפתרון המחלוקת בין הצדדים. בית המשפט המחוזי ביטל, כאמור, את החלטת הערכאה הדיונית למנות גרפולוג. ביטול ההחלטה נעשה לנוכח הקביעה כי העלאת טענת זיוף החתימה על הצוואה מהווה הרחבת חזית, וכי על בעל דין המעוניין להעלות טענה חדשה לפעול בדרך המתחייבת מן התקנות ולהגיש בקשה לתיקון כתב טענות.

בבקשת רשות הערעור המונחת בפניי טוענת המבקשת כי בהתאם לסעיף 8(א) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995 (להלן: החוק ), לבית המשפט לענייני משפחה הסמכות לסטות מסדרי הדין הרגילים, לשם עשיית צדק. זהו מקרה שבו ראוי לעשות שימוש בסעיף 8(א). בנוסף, נטען כי יש להתחשב בכך שהמבקשת העלתה את טענת הזיוף בהזדמנות הראשונה, טרם שמיעת הראיות וטרם הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם המשיבה. אחרון, נטען כי לא היה מקום להתערבות מצד בית המשפט המחוזי, משלא מדובר בהחלטה חריגה המצדיקה התערבות ערעורית.

2.

כלל ידוע הוא כי משהצדדים גידרו את המחלוקות העומדות לדיון, לא ניתן להרחיב את הדיון לשאלות עובדתיות ומשפטיות שאינן נכללות ברשימה . דרך

המלך להעלאת עובדות חדשות המקימות לתובע עילת תביעה הינה על ידי הגשת בקשה לתיקון כתב התביעה, בהתאם לתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. הרחבת החזית מתאפשרת רק כאשר בעל הדין שכנגד הביע הסכמתו לחריגה מכתבי הטענות, בין אם במפורש ובין אם במשתמע (ראו: רע"א 9123/05 אדמוב פרוייקטים (89) בע"מ נ' סיטי סטייט מקבוצת אלפו בע"מ , פסקה 12 (25.10.2007); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 146 (מהדורה 12, 2015); יששכר רוזן צבי ההליך האזרחי 415-414, 470 (2015)).

אין זה המקרה שלפנינו. המשיבה הביעה התנגדותה לבקשה למינוי הגרפולוג, ושבה והתנגדה לכך כאשר הגישה בקשת רשות ערעור על ההחלטה למנות את המומחה האמור. הווה אומר, התנגדות המשיבה לניסיון להרחיב את חזית המחלוקת בין הצדדים הינה ברורה. על כן, הדרך המתאימה להעלות את העובדות החדשות הינה באמצעות הגשת בקשה לתיקון כתב הטענות.

יודגש כי סעיף 8(א) לחוק לא נעלם מעיני. הסעיף קובע כי "בכל ענין של דיני ראיות וסדרי דין, שאין עליו הוראה אחרת, לפי חוק זה, ינהג בית המשפט בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק". הכלל בדבר שינוי חזית הינו כלל דיוני, ולכן, על פניו נראה כי בית המשפט לענייני משפחה רשאי לסטות ממנו. עם זאת, יש מקום להפעיל את הסעיף במקרים חריגים ותוך הפעלת זהירות. אין להפוך את היוצא מן הכלל לכלל. לא השתכנעתי כי זהו מקרה חריג המצדיק סטייה מן הדינים הרגילים. בענייננו, כאמור, לא נותר ספק ביחס להתנגדות המשיבה להעלאת הטענה החדשה על ידי המבקשת, ועל כן אין מקום לחרוג מסדרי הדין הרגילים.

אף מבחינה מעשית, יש לתת את הדעת לכך שהמבקשת הגישה זה מכבר בקשה לתיקון כתב הטענות. דרך זו – בהתאם לתקנות – הינה דרך הפעולה העדיפה בענייננו. עתה, יש לאפשר לבית המשפט לענייני משפחה להכריע בבקשה לתיקון כתב הטענות.

הגד זאת בצורה אחרת. סעיף 8(א) לחוק נועד, על פי לשונו, להגמיש את כללי סדרי הדין (וגם את דיני הראיות), לשם עשיית משפט צדק. מכאן, אין צורך – ואף אין זה רצוי – לצעוד במסלול שאותו מתווה הסעיף מקום בו ניתן להתקדם על פי הכללים שעולים מתקנות סדרי הדין. תקנות אלו – כשמן הן – נועדו לעשות סדר במסלול הדיוני. הניסיון המשפטי תומך בפנייה לדרך המלך של תיקון כתבי התקנות כאשר אופציה זו פתוחה לבעלי הדין.

3.

לנוכח זאת, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, לא יעשה צו להוצאות.