בע"מ 2911/10 פלוני נ. פלוני

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כבוד סגן הנשיא א' אברהם ) בבר"ע 25/10 מיום 5.3.2010 במסגרתו נדחתה בקשת רשות הערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בקריית שמונה (כבוד השופט א' קימלמן ) בתמ"ש 13590-11-08 מיום 4.2.2010.

1.

המבקש והמשיבה נישאו זה לזו כדמו"י בשנת 1997 ונולדו להם שני ילדים, בת בשנת 1997 ובן בשנת 2004. ביום 25.11.2008 הגישה המשיבה לבית המשפט לענייני משפחה תביעת מזונות כנגד המבקש, במסגרתה הוגשה בקשה לפסיקת מזונות זמניים עבור המשיבה ועבור שני הילדים הקטינים עד למתן פסק דין בתביעה למזונות. בתגובה הגיש המבקש בקשה לסילוק התביעה הנ"ל על הסף.

2.

בית המשפט לענייני משפחה דן באריכות בזכותה של המשיבה לקבלת מזונות זמניים מן המבקש ובצרכיהם של המשיבה, של הבן הסובל מנכות ושל הבת. בנוסף התייחס בית המשפט לענייני משפחה לסכום משכורתה החודשית של המשיבה וכן למצבו הכלכלי של המבקש. על סמך כל אלה קבע בית המשפט לענייני משפחה כי יש לדחות את בקשתה של המשיבה לתשלום מזונות אישה, אולם יש לקבל את בקשתה ככל שזו נוגעת למזונות הקטינים. נפסק כי על המבקש לשאת במזונות זמניים בסך של 1,700 ש"ח בעבור בתו, במזונות זמניים בסך 2,000 ש"ח עבור בנו, הסובל כאמור מנכות, זאת בנוסף לסכום של 2,276 ש"ח אותו מקבל הבן כקצבת נכות מהמל"ל וכן בסכום של 1,000 ש"ח עבוד המדור של הקטינים. עוד נקבע כי הצדדים ישאו, באופן שווה, בהוצאות רפואיות חריגות אשר אינן כלולות בסל הבריאות או בכל ביטוח רפואי אחר.

3.

על פסק דין זה הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בנצרת במסגרתה טען כי בית המשפט לענייני משפחה טעה בקביעת סכום המזונות הזמניים ולא התחשב, במסגרת החלטה זו, בכל טענותיו של המבקש שנטענו לפניו. ביום 5.3.2010 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה, אף מבלי לקבל את תשובת המשיבים בקובעו:

"החלטת בית המשפט קמא מפורטת ומנומקת היטב, והיא מתייחסת לכל היבט רלוונטי לפסיקת המזונות. לא יכולתי לראות שגגה שנפלה בניתוח שניתח השופט קמא את הסוגיה שעמדה להכרעה, כפי שלא יכולתי לומר, כי המסקנות אליהן הוא הגיע, והתוצאה שבסוף החלטתו, אינן נכונות. סכומי המזונות אותן קבע השופט קמא הולמות את הנסיבות, ומביאות את מכלול השיקולים הצריכים, כאמור, לעניין".

מכאן הבקשה שלפניי.

4.

במסגרת הבקשה דנן יוצא המבקש כנגד קביעתו של בית המשפט המחוזי, אשר התעלם לטענתו מכל הנימוקים שהועלו על ידו בבקשתו ומן הטיעונים המפורטים שהגיש. לטענתו בנסיבות המקרה דנן מתעוררת שאלה החורגת מעניינם של הצדדים הישירים למחלוקת, לאחר שבית המשפט לענייני משפחה שגה שגיאות "כה יסודיות עד כדי סטייה מהותית מההלכה הפסוקה של בית המשפט העליון... והתעלם התעלמות מוחלטת מהעובדות".

המבקש מפרט בבקשתו את הטעויות שנפלו לטענתו בפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, אשר פסק תוך התעלמות מוחלטת מטענותיו והתעלם ממצבו הרפואי, מירידתו מנכסיו, מחובותיו ומהכנסותיו המוגבלות. לטענת המבקש הכנסותיו עומדות על סכום של 5,000 ש"ח בחודש, ואין באפשרותו לשלם לכן את סכום המזונות הזמניים שנפסק על ידי בית המשפט לענייני משפחה.

דיון והכרעה

5.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, אף ללא צורך בתגובת המשיבים. אין בידי לקבל את טענתו של המבקש לפיה בקשתו מעלה שאלה עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים הישירים למחלוקת. לא רק שבקשתו של המבקש מתמקדת בעניינם הפרטני של הצדדים, היא אף עוסקת באופן ספציפי בסכום המזונות הזמניים שעל המבקש לשלם לילדיו הקטינים. סיבה זו כשלעצמה מספיקה בכדי לדחות את בקשתו של המבקש (רע"א 103/82

חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123).

יתרה מכך, הלכה היא כי "רק במקרים נדירים יתערב בית משפט זה בשקול דעתו של בית המשפט היושב לדין, בכל הקשור לפסיקת מזונות זמניים" [רע"א 392/88 רוזנברג נ' רוזנברג

(לא פורסם, 5.8.1988)].

איני סבור כי מדובר במקרה המצריך את התערבותו של בית משפט זה. כפי שציין ובצדק בית המשפט המחוזי, החלטתו המנומקת של בית המשפט לענייני משפחה התבססה על החומר הראייתי שהונח לפניו ועל הממצאים העובדתיים שנקבעו על ידו. בנוסף בית המשפט לא התעלם ממצבו הכלכלי של המבקש וממצבו הבריאותי, וקיבל את החלטתו, בין היתר, על סמך נתונים אלו. משכך, אין מקום לערכאת הערעור להתערב בממצאיה העובדתיים של הערכאה הדיונית, וזאת על בסיס פסיקותיו של בית משפט זה (ראו, בין היתר: ע"א 3601/96 בראשי נ' עיזבון המנוח בראשי פ"ד נב(2) 582, 594 ).

6.

נוכח כל האמור לעיל, הבקשה נדחית. בנסיבות אלה, ממילא מתייתר הצורך לדון בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, ודינה להידחות גם כן. משלא התבקשה תגובת המשיבים לשתי הבקשות, אין צו להוצאות.