בע"מ 2953/19 פלוני נ. פלוני

1.

מונחת לפני בקשת רשות לערער על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 27.3.2019 (רמ"ש 44594-01-19; סגן הנשיא ש' שוחט ) – במסגרתה נדחתה בקשת רשות ערעור מטעם המבקשת, ונקבע כי אין להתערב בהחלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בעיר מיום 1.1.2019 (תלה"מ 74085-10-18; השופטת א' ז'יטניצקי רקובר ), בדבר הסדרי השהייה ושיעור המזונות הזמניים לילדתם הקטינה של הצדדים. בית המשפט המחוזי ציין כי ההחלטה המקורית של הערכאה הדיונית – אשר הורתה על הסדרי שהייה החורגים מהמלצות התסקיר הראשוני מטעם עו"ס לענייני סדרי דין (להלן: התסקיר ) – אמנם לא נומקה, אלא שפגם זה תוקן ביום 18.2.2019, אז הבהיר בית המשפט לענייני משפחה כי המתווה שאימץ התקבל בהסכמת הצדדים, לאחר שנמצא כי אין מניעה לקיים את הסדרי השהייה מחוץ למרכז הקשר (להלן: ההחלטה המאוחרת ). בנסיבות אלה, אין להתערב בעניין, בכפוף לכך שההסדרים הזמניים יעמדו בתוקף רק עד קבלת התסקיר המשלים שעל הגשתו הורה בית המשפט לענייני משפחה. השגותיה של המבקשת על אי פסיקת מזונות אישה, ועל שיעור מזונות הקטינה, נדחו אף הן – תוך שבית המשפט המחוזי מבהיר כי החלטה קודמת, שהטילה על המשיב מחצית מהוצאותיה הרפואיות החריגות של הקטינה, עומדת בעינה.

מכאן הבקשה דנן, בה טוענת המבקשת – אשר פיטרה, לדבריה, את בא כוחה בהליך שהתנהל בפני בית המשפט לענייני משפחה, ומיוצגת כיום על ידי עו"ד אחר – כי החלטת הערכאה הראשונה ניתנה "בניגוד להסכמת הצדדים, רצונם, טובת הקטינה [...] וללא כל נימוק". לדבריה, שעה שפרוטוקול הדיון מיום 1.1.2019 אינו מעיד על הסכמתה למתווה שהציע בית המשפט לענייני משפחה, מן הראוי לבטל אותו – בין היתר, משום שהוא כרוך בנסיעות ארוכות, הפוגעות בטובת הקטינה – ולאמץ תחתיו את המלצות התסקיר. כמו כן, משיגה המבקשת על שיעור מזונות הקטינה, וטוענת כי הוא נמוך מסכום המינימום המקובל וכי נקבע יש לחייב את המשיב במלוא הוצאות החינוך של הקטינה ובמחצית מהוצאות הבריאות החריגות עבורה.

2.

דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובה, בהתאם לתקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. אמנם, המבקשת מנסה לשוות לבקשתה חזות עקרונית, וטוענת כי בליבתה ניצבת "שאלת חשיבות הדברים שנרשמים בפרוטוקול והמשקל שיש ליתן לאמור בו". ברם, בפרוטוקול הדיון מיום 1.1.2019 נאמר מפורשות כי "מתנהל שיח מחוץ לפרוטוקול", ומכאן שלא ברורות הטענות כי הפרוטוקול אינו משקף את מהלך הדיון שהתקיים מחוצה לו (השוו ע"א 1695/19 זיבנברג נ' לוי , פסקה 4 (28.4.2019)), ובוודאי שאין בהן כדי להצביע על שאלה עקרונית המצדיקה מתן רשות ערעור בגלגול שלישי. ודוקו, אינני מביע עמדה לכאן או לכאן באשר להתנהלות דיונית מסוג זה, מעבר להשפעתה על הטענה הקונקרטית בבקשה שלפני.

הבקשה דנן אף אינה מגלה עיוות דין, שכן – כפי שהובהר בהחלטה המאוחרת – המלצות התסקיר התבססו על הסכמת הצדדים ולא על ניתוח עצמאי של טובת הקטינה, ומכאן שלא הייתה מניעה עקרונית לאמץ חלופה מוסכמת אחרת. זאת ועוד, ענייננו בהסדרי שהייה ארעיים, אשר נועדו לעמוד בתוקף רק עד קבלת התסקיר המשלים שעל עריכתו "בדחיפות" הורה בית המשפט לענייני משפחה כבר ביום 1.1.2019, ויש להניח כי יושלם בקרוב. בנסיבות אלה, אין בחטא הקדמון של אי הנמקת ההחלטה המקורית כדי לגלות עילת התערבות בגלגול שלישי בהסדרי הזמניים שאושרו בערכאות הקודמות.

דברים אלה יפים שבעתיים ביחס להשגות כלפי מזונותיה הזמניים של הקטינה – השגות שאף המבקשת לא התיימרה לשוות להן אופי עקרוני, ואין בהן כדי לגלות עילת התערבות בשיקול הדעת הרחב של הערכאות הקודמות בנוגע למתן "עזרה ראשונה" עד לבירור תביעת המזונות לגופה (בע"ם 1078/11 פלוני נ' פלונית , פסקה 3 (27.4.2011)).

4.

הבקשה נדחית – ועמה הבקשה הנלווית "לעיכוב ביצוע החלטה". משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.