בע"מ 2999/10 פלוני נ. פלוני

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (סגנית הנשיאה ש' וסרקרוג ) ברמ"ש 35751-12-09 מיום 17.3.2010.

רקע וההליכים לפני בית המשפט לענייני משפחה

1.

יחסי הצדדים, בני זוג, עלו על שרטון. ביום 13.11.2005 הגיש המבקש לבית המשפט לענייני משפחה בחדרה תביעה רכושית כנגד המשיבה ובכלל זאת עתר לפירוק השיתוף בבית המגורים של בני הזוג. תחילה התנגדה המשיבה לפירוק השיתוף אך בדיון שהתקיים ביום 30.11.2006 הגיעו הצדדים לכלל הסכמה, שמצאה את ביטויה בפרוטוקול הדיון, כי בית המשפט יורה על פירוק השיתוף בבית המגורים. בהמשך, התעוררה מחלוקת לגבי זכותו של המבקש לרכוש את חלקה של המשיבה. מחלוקת זו הוכרעה על ידי בית המשפט בקובעו כי תינתן למבקש האפשרות לרכוש את חלקה של המשיבה, אך אפשרות זו לא נוצלה על ידו. בעקבות זאת, ביום 12.4.2007 ניתנה החלטה על מינוי כונסי נכסים למכירת בית המגורים.

2.

המבקש הגיש מספר בקשות שעניינן הפסקת תביעתו, מחיקתה או דחייתה (והשתמש במונחים אלו בערבוביה) אשר נדחו. ביום 15.12.2008 הוגשה בקשתו האחרונה בעניין, בה עתר המבקש כי תדחה תביעתו לפירוק השיתוף, בטענה כי הוא אינו מעוניין עוד בבירור התביעה. בהחלטתו מיום 17.11.2009 דחה בית המשפט לענייני משפחה (השופטת ה' גולדקורן ) את הבקשה לדחיית התביעה לפירוק השיתוף, נענה לבקשה לשחרור כונסי הנכסים שמונו, והורה על מינוי כונס נכסים אחר.

3.

המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על החלטה זו לבית המשפט המחוזי בחיפה, וזו נדחתה, תוך שבית המשפט המחוזי קובע כי בית המשפט לענייני משפחה היה מוסמך להורות על פירוק השיתוף. כן ציין בית המשפט המחוזי כי השלב בו מצוי ההליך מצדיק את המשך הליך פירוק השיתוף.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.

טענות המבקש

4.

המבקש טוען כי בית המשפט לענייני משפחה אינו מוסמך לסרב לבקשתו לדחות את תביעתו. כן טוען המבקש כי אף אם הייתה לבית המשפט לענייני משפחה סמכות לעשות כן, היה עליו לנמק את החלטתו ולא להסתפק בהפניה לנימוקי המשיבה בתגובתה, שלטענתו כלל לא הוגשה. לטענת המבקש, בקשתו מקימה עילה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי".

תגובת המשיבה

5.

המשיבה טוענת כי הבקשה אותה הגיש המבקש לדחיית תביעתו אינה אלא שימוש לרעה בהליכי משפט. לטענתה, בקשה זו מצטרפת לשורת הליכים בהם הוא נוקט על מנת שלא לאפשר לה למצות את זכויותיה ועל מנת לדחות את פירוק השיתוף בבית המגורים. המשיבה מוסיפה וטוענת כי הבקשה לדחיית התביעה חותרת תחת הסכמת הצדדים מיום 30.11.2006 כי בית המשפט יורה על פירוק השיתוף בבית המגורים. כן טוענת המשיבה כי למעשה המדובר בבקשה להפסקת תובענה במסווה של בקשה לדחיית תובענה.

דיון והכרעה

6.

דין בקשת רשות הערעור להידחות על הסף. כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן רק באותם המקרים בהם מתעוררת שאלה משפטית או ציבורית עקרונית החורגת מגדר הסכסוך הקונקרטי בין הצדדים [ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3), 123 (1982)]. בשים לב לנסיבות המקרה שלפניי לא מתעוררת כל שאלה כאמור.

הצדדים הגיעו לכלל הסכמה שמצאה את ביטויה בפרוטוקול הדיון מיום 30.11.2006 כי בית המשפט יורה על פירוק השיתוף בבית המגורים. המבקש אינו יכול כעת להתכחש להסכמה אליה הגיע עם המשיבה, תהיינה סיבותיו אשר תהיינה. אדגיש כי אין כל נפקות לשאלה האם התביעה הוגשה ביוזמתו אם לאו. כשם שהמבקש יכול היה להגיש תביעה לפירוק השיתוף בבית המגורים יכלה המשיבה להגיש תביעה כאמור [ראו: סעיף 37(א) לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969]. יש להניח כי הסכמת המשיבה לפירוק השיתוף בבית המגורים על אף כי תחילה התנגדה לכך נעשתה על רקע הבנתה כי אין מנוס מכך או על רקע הגעתה לכלל מסקנה כי הדבר משרת אף את האינטרסים שלה. בין כך ובין כך, משהגיעו הצדדים להסכמה כאמור, לא ראתה המשיבה כל צורך לממש את זכותה להגיש תביעה לפירוק השיתוף. בנסיבות אלה - ואולי כאן המקום לציין כי חלפו למעלה מארבע שנים מאז המועד בו הגיעו הצדדים לכלל הסכמה - אין המבקש יכול כעת להתכחש להסכמה בינו לבין המשיבה, על דרך של בקשה לדחיית תביעתו. מהלך מעין זה אינו רק מהלך הנגוע בחוסר תום לב, אלא שהוא מהווה פעולה החותרת תחת ההסכמה המפורשת אליה הגיעו הצדדים ולכך לא ייתן בית המשפט ידו.

7.

סיכומו של דבר: הבקשה נדחית. המבקש יישא בהוצאות המשיבה בסך של 5,000 ש"ח.