בע"מ 3440/19 פלוני נ. פלוני

1.

בפני בקשות לעיכוב ביצוע ולרשות ערעור על החלטותיו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 14.4.2019 ומיום 15.5.2019 (עמ"ש 62017-02-19, השופט נ' שילה ). בית המשפט המחוזי דחה באופן חלקי בקשה לעיכוב ביצועו של פסק דין שנתן בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו ביום 9.1.2019 (ת"ע 49917-03-16, השופטת נ' רוסמן גליס ).

2.

המבקשת והמשיבה הן אחיות, וההליך שביסוד הבקשות הנוכחיות נסב על ירושת אמן (להלן: המנוחה ), שהלכה לעולמה ביום 21.6.2015. המבקשת הגישה בקשה למתן צו לקיום צוואה והמשיבה התנגדה לבקשה זו. בית המשפט לענייני משפחה דחה את הבקשה בקבעו, על סמך חוות דעת של מומחית מטעמו, כי הצוואה לא נכתבה ונחתמה על-ידי המנוחה, וכן פסק הוצאות בסך 70,000 שקלים לחובת המבקשת. למען שלמות התמונה יצוין כי עיזבון המנוחה כולל סכום כסף בשווי של מאות אלפי שקלים ודירה בתל אביב-יפו (להלן: הדירה ).

4.

ביום 25.2.2019 ערערה המבקשת על פסק הדין שניתן לבית המשפט המחוזי, וביום 7.4.2019 הגישה בקשה לעיכוב ביצועו במובן זה שעיזבון המנוחה לא יחולק בעת הזו בין הצדדים (וזאת לאחר שבקשה קודמת בעניין שהוגשה לבית המשפט לענייני משפחה נמחקה).

5.

כפי שצוין בפתח הדברים, בית המשפט המחוזי נענה לבקשת עיכוב הביצוע באופן חלקי. הוא הורה על עיכוב ביצוע של העברת הזכויות בדירה, נוכח החשש ממכירתה לצדדים שלישיים. לצד זאת, בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לעיכוב ביצוע בכל הנוגע לרכיב הכספי בעיזבון ולפסיקת ההוצאות, בציינו כי מדובר בסעדים כספיים וכי לא הוכח שהמשיבה לא תוכל להשיב את הכספים ככל שיתקבל ערעורה של המבקשת. בית המשפט המחוזי הוסיף, מבלי לטעת מסמרות בכך, כי בפני המבקשת ניצבת משוכה לא מבוטלת בשלב הערעור.

6.

ביום 16.4.2019 הגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי בקשה שבה עתרה "לעיון מחדש" בהחלטה זו. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, בקבעו כי לא קמה בנסיבות העניין עילה המצדיקה עיון חוזר בהחלטתו וכי אין לאפשר למבקשת "מקצה שיפורים".

7.

בקשת רשות הערעור שבפני נסבה על שתי החלטות אלו של בית המשפט המחוזי. המבקשת טוענת כי עניינה מצדיק הענקת רשות ערעור, שכן ההחלטה שלא לעכב את העברתם של כספי העיזבון תשפיע על יכולתה להיפרע בעתיד מהמשיבה, שאף אינה אזרחית ותושבת המדינה, ועלולה לגרום לה לנזק ממשי ולהוביל לניהולו של הליך מיותר בפני בית המשפט המחוזי. לגופם של דברים, המבקשת מוסיפה וטוענת כי קביעתו של בית המשפט המחוזי שגויה ואף סותרת הצהרות מטעם המשיבה עצמה שניתנו במסגרת ההליך בנוגע למצבה הכלכלי ולהיזקקותה לכספי הירושה בשל מצבה הרפואי. המבקשת טוענת עוד כי תביעה נוספת שהגישה בעניין זכויותיה בעזבון המנוחה, ועודה תלויה ועומדת, מהווה טעם נוסף להורות על עיכוב הביצוע. ביום 29.5.2019 הגישה המבקשת בקשה לעיכוב ביצוע זמני עד להכרעה בבקשת רשות הערעור.

8.

לאחר שעיינתי בבקשות, הגעתי לכלל מסקנה כי דינן להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבה.

9.

בקשת רשות הערעור נסבה על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבקשה לעיכוב ביצוע של פסק דין שניתן בבית המשפט לענייני משפחה. הגם שהשאלה מהן אמות המידה שצריכות לחול על בקשות מסוג זה טרם הוכרעה באופן מחייב בפסיקתו של בית משפט זה, נקבע כי יש לגלות ריסון בקבלתן, כך שהדבר ייעשה רק לשם מניעת עוול או נזק בלתי הפיך לבעל דין (ראו למשל: בע"ם 5738/16 פלונית נ' פלונית , פסקה 6 (21.7.2016); בע"ם 4490/18 פלונית נ' פלוני , פסקה 11 (11.6.2018)). בהתחשב בכך שהאינטרסים של המבקשת כבר זכו להגנה לא מבוטלת בגדרו של עיכוב הביצוע החלקי עליו הוחלט, איני סבורה כי הבקשה דנן עומדת באמות המידה האמורות.

10.

למעלה מן הצורך אציין כי גם לגופם של דברים איני סבורה שיש מקום להתערבות בהחלטה. כידוע, עיכוב ביצועו של פסק

דין – קל וחומר משמדובר בסעד כספי – שמור למקרים חריגים.

על מבקש עיכוב הביצוע להראות כי סיכויי ערעורו טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, כאשר ככל שאחד משיקולים אלו מתקיים באופן מובהק יותר יפחת משקלו של האחר (ראו למשל: ע"א 952/15 מקס נ' דינר , פסקאות 9 ו-10 (2.5.2015); ע"א 4195/16 דיין נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ , פסקה 17 (26.9.2016)). בענייננו, פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה נשען על ממצאים עובדתיים הנתמכים בחוות דעת של מומחית שאף נקטה לשון של "רמת וודאות גבוהה ביותר", וכידוע נטייתה הכללית של ערכאת הערעור היא שלא להתערב בהיבטים אלו בהכרעתה של הערכאה הדיונית. נוסף על כן, באיזון שבין הנזק העלול להיגרם למבקשת כתוצאה מכך שביצועו של הרכיב הכספי לא יעוכב לבין הנזק שעלול להיגרם למשיבה כתוצאה מעיכוב הביצוע – ידה של המשיבה על העליונה (ראו: ע"א 8250/11 קרד גרד הישרדות מדעית בע"מ נ' פרמה לייף בע"מ (12.2.2013)). זאת כאמור בדגש על עיכוב הביצוע שניתן כבר ביחס לדירה, אשר שוויה עולה על גובה הסכומים שביצועם לא עוכב. למותר לציין כי המבקשת רשאית לפנות בבקשות מתאימות בגדרה של התביעה הנוספת שאותה הזכירה, ואינני נוקטת כל עמדה בעניין זה.

11.

סוף דבר: הבקשה לרשות ערעור נדחית, וממילא הבקשה לעיכוב ביצוע זמני נדחית עמה. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.