בע"מ 3529/17 פלוני נ. פלוני

1.

ביום 29.8.2016 דחה בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (סגן הנשיא מ' הכהן ) את ערעורו של המבקש על החלטה של רשמת ההוצאה לפועל י' קורין מיום 8.7.2015 (ע"ר 55960-07-15). פסק הדין הובא לידיעת המבקש ביום 11.9.2016.

ביום 26.10.2016 הגיש המבקש ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בבית המשפט המחוזי בירושלים. מאחר שהיה על המבקש להגיש בקשה לרשות לערער חלף ערעור בזכות, מחק בית המשפט (השופט מ' סובל ) ביום 28.12.2016 את ערעורו של המבקש, וציין כי "היה ויגיש המערער בקשת רשות ערעור, היא תטופל בנוהל המקובל" (עמ"ש 32384-10-16).

2.

בסופו של יום, ולאחר בקשה לעיון חוזר שהגיש המבקש ושנדחתה על ידי בית המשפט ביום 2.1.2017, הגיש המבקש ביום 15.1.2017 בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה. ביום 27.3.2017 מחק בית משפט קמא (השופט ד' טפרברג ) את בקשתו לרשות ערעור של המבקש, תוך שקבע כי משנמחק ערעורו של המבקש, היה עליו להגיש את בקשתו לרשות ערעור לא יאוחר מ- 30 יום מהמועד שבו הובא פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה לידיעתו, היינו לא יאוחר מיום 10.10.2016. לכל הפחות, קבע בית משפט קמא, היה על המבקש להגיש בקשה להארכת מועד להגשת הבקשה לרשות ערעור - דבר שלא נעשה. עוד קבע בית המשפט, כי מצופה היה מהמבקש שיגיש את בקשתו לרשות ערעור מיד לאחר מתן ההחלטה למחיקת הערעור שהגיש (שכאמור ניתנה ביום 28.12.2016), ולא שימתין עד ליום 15.1.2017. זאת ועוד, בית משפט קמא עמד על כך שבמסגרת החלטותיו הקודמות של בית המשפט, נקבע כי "על המבקש לשקול אפשרות ייצוג על ידי עורך דין, ובכל מקרה, יגיש בקשת רשות ערעור מתוקנת, בהיקף שלא יעלה על ארבעה עמודים, גופן 14 רווח כפול.... בבר"ע המתוקנת יתייחס המבקש לפרק הזמן שחלף מאז ההחלטה נשוא הבר"ע ועד להגשתה, מבחינת מועדי הגשת בר"ע". למרות זאת, בקשת הרשות לערער שהגיש המבקש לא נוסחה ולא הוגשה על פי האמור. על כן, ומשלא ניתן על ידי המבקש כל טעם מיוחד לאיחור בהגשת הבקשה, קבע בית משפט קמא כי יש להורות על מחיקתה (רמ"ש 33431-01-17).

3.

כעת מונחת לפני בקשה תמציתית לרשות ערעור שהגיש המבקש, אשר עודנו לא מיוצג, על החלטתו האחרונה של בית משפט קמא. בבקשתו רוויית ההשמצות ודברי הבלע פורס המבקש את השתלשלות ההליכים עד כה מנקודת מבטו, וטוען כי החלטות בית משפט קמא למחוק את הערעור והבקשה לרשות ערעור שהגיש על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, נועדו כולן למנוע את חשיפת "העוול" שנעשה לו במסגרת הליכי ההוצאה לפועל נגדו. עם זאת, הבקשה אינה מתמודדת באופן רציני וענייני עם החלטתו של בית משפט קמא למחוק את הבקשה לרשות ערעור שהגיש המבקש, על נימוקיה, ומשכך דין הבקשה להידחות. אעיר כי בתי משפט קמא המליצו למבקש להסתייע במסגרת הליכיו בייעוץ על ידי עורך דין, אלא שהמבקש ממאן לפנות לגורמים משפטיים ציבוריים או וולונטריים שביכולתם לסייע לו למצות את זכויותיו (כגון האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים או מערך מתנדבי תכנית "שכר מצווה" בלשכת עורכי הדין).

4.

אשר על כן, הבקשה לרשות ערעור נדחית. לפנים משורת הדין, לא אעשה צו להוצאות לטובת אוצר המדינה.