בע"מ 3534/06 פלוני נ. היועץ המשפטי לממשלה

1.בפני בקשת רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי אשר דחה את ערעורה של המבקשת על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה שקבע כי התמלאו תנאי סעיף 13(7) לחוק אימוץ ילדים, תשמ"א-1981 כלפי המבקשת ואבי הילדה, הכריז על הקטינה כבת אימוץ וקבע כי האימוץ יהיה במתכונת של אימוץ סגור.

יוער כי אבי הקטינה אשר היה צד להליכים בערכאות הקודמות, ניתק קשר עם בא כוחו במהלך הדיון בבית המשפט המחוזי ואף אינו צד להליך זה.

2.המבקשת, אמה של הקטינה, צורכת סמים קשים החל מגיל 22. למבקשת עבר פלילי בתחום הסמים והרכוש והיא מרצה כיום עונש מאסר בגין גניבה ושימוש בסמים ואמורה להשתחרר בחודש פברואר 2007. המבקשת נישאה בשנת 1998 לעבריין המרצה כיום עונש מאסר. לשניים נולד בן אשר הועבר על פי צו בית משפט למשמורת הוריה של המבקשת, שם הוא גדל עד היום. המבקשת התגרשה מבעלה וזמן קצר לאחר מכן הכירה את אבי הקטינה ועברה לגור עמו בבית אמו. האב אף הוא מכור לסמים ובעל עבר פלילי עשיר.

הקטינה נולדה באוגוסט 2003 כשהיא מכורה לסמים ונזקקה לטיפול גמילה, וזאת לאחר שהמבקשת צרכה הרואין במהלך ההיריון. הקטינה נולדה בשבוע ה-35 להיריון בניתוח קיסרי בשל מצוקה עוברית שנגרמה לאחר שהמבקשת נטלה סמים. הקטינה אושפזה לאחר הלידה במחלקת פגים בשל משקלה הירוד. ביום 2.10.03 הוכרזה הקטינה על ידי בית המשפט לנוער כ"קטינה נזקקת" והיא הועברה למשמורת שירותי הסעד. ביום 8.10.03 הועברה הקטינה מבית החולים לבית התינוקות המנוהל על ידי השירות למען הילד. ביום 5.7.04, לאחר שניתנו להורי הקטינה הזדמנויות להשתקם ולהיגמל מהשימוש בסמים, פנה המשיב לבית המשפט בבקשה להכריז על הקטינה כבת אימוץ ובינתיים להעביר את הקטינה לבית משפחה אומנת אשר בכוונתה לאמץ את הקטינה. ביום 6.9.04 נעתר בית המשפט לבקשה והורה על העברת הקטינה למשפחה אומנת כאמור.

3.במהלך הדיון בבית המשפט לענייני משפחה (כב' השופט ש' בוקובסקי) בשאלת האימוץ הוגשו לבית המשפט חוות דעת שנערכו על ידי "מכון שלם" אשר בחן את מסוגלותם ההורית של הורי הקטינה וכן בדק חלופות שונות שהוצעו על ידי ההורים. בעקבות חוות דעת אלו מצא בית המשפט כי הורי הקטינה חסרי מסוגלות הורית בסיסית ואינם מסוגלים לדאוג כראוי לצרכי הקטינה. האופציה שהוצעה לפיה תגדל הקטינה אצל אחות המשיבה ובעלה ירדה במהלך הדיון מעל הפרק שכן בני הזוג הודיעו כי אינם מעוניינים בכך. חלופה נוספת שהוצעה על ידי המבקשת ואבי הקטינה היתה גידול הקטינה אצל אם המבקשת. בית המשפט דחה אפשרות זו לאחר שנבדקה על ידי רשויות הרווחה והמומחים מטעם בית המשפט ונמצאה כלא מתאימה. הסבתא מטפלת בבנה הבכור של המבקשת ומתמודדת עם קשיים שונים בגידולו, ואין ביכולתה להתמודד עם גידולה של הקטינה. אפשרות נוספת שנבדקה על ידי בית המשפט היתה מסירת הקטינה לבית דודתה אשר תגדל אותה עד לשחרור האם מהכלא או לחילופין תאמץ אותה. בית המשפט דחה גם חלופה זו בהסתמכו על המלצת המומחים. לפיכך הורה בית המשפט כי האימוץ של הקטינה יהא בלא צמצום תוצאות האימוץ.

4.ערעורם של הורי הקטינה לבית המשפט המחוזי התמקד בקביעה כי האימוץ יהיה סגור וברצונם כי הקטינה תאומץ על ידי דודתה. בית המשפט המחוזי (כב' השופטים ס' רוטלוי, י' שטופמן וי' שנלר) ציין את ההלכה כי רק במקרים נדירים מוצדק לאפשר אימוץ פתוח, כאשר הדבר מתיישב עם טובת הקטין וצרכיו. בעניין זה קבע בית המשפט כי אימוץ פתוח אינו תואם את טובת הקטינה. בית המשפט מצא לנכון לאמץ את חוות דעת המומחים כי טובת הקטינה אינה מצדיקה את אימוצה על ידי דודתה, וקבע כי חוות הדעת היתה מפורטת ומנומקת היטב. בית המשפט דחה את טענת הורי הקטינה בדבר העדר בדיקת אינטראקציה בין הדודה לקטינה. בית המשפט ציין כי הקטינה הועברה ישירות מבית התינוקות למשפחה האומנת ולא שהתה מעולם במשמורת הוריה. כמו כן אין לקטינה כל קשר משמעותי עם הוריה או עם דודתה. בית המשפט קבע כי אין ספק "כי קשר מחודש עם המערערים, המכורים לסמים, בעלי רקע עברייני וחסרי כל מסוגלות הורית, יעמיס על הקטינה קושי רב, יבלבל אותה, ויפגע משמעותית בקשר בינה לבין הוריה המאמצים".

5.המבקשת מתמקדת גם בבקשה זו באימוץ הקטינה על ידי דודתה. לטענתה חוות הדעת שניתנה באשר לאימוץ אצל הדודה אינה מעמיקה, נעדרת נימוקים משכנעים וחסרה בדיקת אינטראקציה. באשר לאימוץ הפתוח טוענת המבקשת כי העובדה שבנה גדל במסגרת מסוג זה ללא קשיים מעידה כי המבקשת מכבדת את הגבולות והמסגרת של אימוץ מסוג זה. עוד היא טוענת כי אופציית האימוץ הפתוח נבדקה תיאורטית בלבד ולא בהתאם לעובדות הקונקרטיות של המקרה, ולפיכך אינה ראויה ומספקת.

6.אין בידי לקבל את טענות המבקשת. עיינתי בחוות דעת המומחים שהוצגה בפני הערכאות דלמטה כולל חוות הדעת העוסקת בדודתה של הקטינה ואני סבורה כי מדובר בחוות דעת מפורטת ומעמיקה. בדיקת אינטראקציה אכן נערכה בין הדודה לבין הקטינה וההמלצה ניתנה גם על סמך בדיקה זו. יש לציין כי חוות הדעת מדגישה שהקושי בגידול הקטינה על ידי דודתה נובע, בין היתר, ממורכבות המקרה ומצרכיה המיוחדים של הקטינה. לפיכך איני סבורה כי בדיקת אינטראקציה בין הדודה לבתה בת ה-12 היתה מסייעת. מעבר לכך, אף אם היינו מניחים כי הדודה מתאימה לגדל את הקטינה עדיין נותר הקושי המרכזי של אימוץ פתוח. כפי שציין בית המשפט המחוזי הכלל הוא אימוץ סגור. עם זאת סבורה כי יש לבחון כל מקרה לגופו. בית המשפט אכן בחן את נסיבותיו הקונקרטיות של המקרה, בניגוד לטענת המבקשת, וקבע כי בנסיבות אלו אין אימוץ פתוח מתיישב עם טובתה של הקטינה. אבי הקטינה ניתק קשר עם בא כוחו במהלך הדיון בערעור בבית המשפט המחוזי. שני ההורים הינם מכורים לסמים אשר עשו מספר ניסיונות להיגמל ללא הצלחה. שני ההורים בעלי עבר פלילי והמבקשת מרצה כעת עונש מאסר. הקשר בין הקטינה להורים מנותק מזה חודשים ולמעשה הקטינה לא גדלה איתם אפילו יום אחד. אף האינטראקציה שנערכה בין ההורים לקטינה מלמדת כי הקטינה רואה בהוריה כזרים. במצב דברים זה אני סבורה כי צדקו הערכאות דלמטה בהחלטתם שלא לצמצם את תוצאות האימוץ.

חוות הדעת מטעם "מכון שלם" מנתחת את יתרונותיו וחסרונותיו של האימוץ הפתוח ובוחנת אותם על המקרה הקונקרטי. על פי חוות הדעת "יש לאמר כי במקרה דנן הקריטריונים מדברים באופן ברור ביותר בעד שלילה מוחלטת של האפשרות לאימוץ פתוח. מדובר בהורים מכורים לסמים אשר להם עבר של חוסר יציבות תפקודית ואשר מרכיבי אישיותם מצביעים על חוסר עקביות והתנהגות לא צפויה העלולה לחבל בתהליך האימוץ. הצורך של הקטינה ביציבות הנו דומיננטי, ואין לסכן את תהליך האימוץ במקרה זה".

7.בשולי הדברים אציין את הקושי הטמון בהכרעות מעין אלו הנובע מההבנה לכאבה של האם הביולוגית אשר נכפה עליה ניתוק מילדתה. עם זאת, וכפי שציינתי בהקשר אחר, משהובאה ההכרעה לבית המשפט שומה עליו לעשות שימוש בכלים שניתנו לו על מנת להגיע להחלטה אשר במרכזה עומדת טובת הילד (ראו בע"מ 27/06

פלוני נ' פלונית (לא פורסם, 1.5.06).

משכך לא ראיתי מנוס אלא לדחות את הבקשה.