פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"מ
3756/09
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקשת:
פלונית
נ ג ד
המשיבים:
1. פלונית
2. פלוני
3. חברה פלונית
בקשת רשות
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטים צבן, בן עמי וכרמל)
מיום 29.3.09 בתיק ע"מ 187/08
בשם המבקשת:
עו"ד יוסף גייר
החלטה
א.
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטים צבן, בן עמי וכרמל) מיום 29.3.09 בתיק ע"מ 187/08, בו נדחה – בין השאר – ערעור שכנגד שהגישה המבקשת על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה (השופט אלבז) מיום 7.8.08 בתיק תמ"ש 27150/05. בסכסוך כספי בין אחות לאחיה ולגיסתה עסקינן, הקשור בתחנת מוניות.
ב.
המבקשת היא אחותו של משיב 2 הנשוי למשיבה 1 (להלן המשיבה ). בשנת 2005 הגישה המבקשת תביעה נגד המשיבים: כלפי משיבים 3-2 נטען, כי הפרו הסכמים שנכרתו והעניקו למבקשת כספים וזכויות נוספות. כלפי המשיבה נטען, כי עירבה את נכסיה עם נכסי החברה משיבה 3, וכי ערבה על פה להתחייבויות משיב 2. בשנת 2008 קיבל בית המשפט לענייני משפחה את התביעה נגד משיבים 3-2, וחייב אותם לשלם למבקשת 1,500,000 ₪ וכן סעדים נוספים. התביעה נגד המשיבה נדחתה. אשר לטענה בדבר עירוב נכסים, נקבע כי לא נמצאה "בכתב התביעה עתירה לסעד מפורש כנגד הנתבעת בהתייחס לטענות האמורות" (פסקה 82). אשר לטענה בדבר ערבות שניתנה להתחייבויות המשיב 2 נקבע, "התובעת (המבקשת - א"ר) לא יכלה להצביע היכן טענה זאת נגד הנתבעת, בכתב התביעה או בתצהירה... ולא יכולה הייתה לאשר שהייתה ערבות פורמלית כזאת" (פסקה 83). הוזכר, כי אמנם המשיבה לא הגישה תצהיר עדות ראשית ולא העידה, אך גם כי המבקשת נמנעה מהעדתה, "ומשלא עשתה כן, לא הוכיחה את טענתה" (עמ' 84).
ג.
כלפי פסק דין זה הוגשו ערעור (מטעם המשיבים) וערעור שכנגד (מטעם המבקשת). בערעור שכנגד נטען, כעולה מפסק דינו של בית המשפט המחוזי (הוא עצמו לא צורף), כי היה מקום לחיוב המשיבה נוכח התחייבותה כלפי המבקשת וערבוב בין כספיה לכספי החברה, וכן כנגד חיוב המבקשים בשכר טרחה גבוה. ביום 29.3.09 דחה בית המשפט המחוזי את שני הערעורים. עיקר פסק הדין הוקדש לדחיית טענות המשיבים. עם זאת, בגדרי דחייתן של טענות המשיבים, נזכרת בין השאר, טענת עירוב כספי המשיבה עם אלה של החברה, ונאמר כי המדובר במסקנות מעוגנות בקביעת עובדה ומהימנות, ואין מקום להתערב בהן. אשר לערעור שכנגד נכתב ספציפית: "לא מצאנו לקבל הערעור גם באשר לשיעור שכר הטרחה, שכן אין מדובר בשעור שכר טרחה חריג" (עמ' 8); לכך עוד נשוב.
ד.
כלפי פסק דין זה הוגשה הבקשה הנוכחית. בבקשה נטען, בין היתר , כי בכתב התביעה נכללו סעדים נגד המשיבה שלא כנקבע, כי המבקשת בעדותה הניחה תשתית עובדתית ביחס להתחייבויות שנטלה המשיבה, וכי זו לא התגוננה כלפי טענות אלה. עוד נטען, כי שגה בית המשפט לענייני משפחה בכך שהימנעות המשיבה מעדות לא נזקפה לחובתה, וכי לא ניתן היה לצפות מהמבקשת להעידה לאחר החלטת בית המשפט לענייני משפחה (מיום 16.9.07) שלא לאפשר לה להעיד. נטען עוד, כי די בראיות שהוגשו לגבי עירוב נכסים כדי לחייב את המשיבה בחובות החברה, ולבסוף - כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שלא דן בטענות אלה. הוטעם, כי אי מתן פסק דין נגד המשיבה מאפשר למשיבים להבריח נכסים, ומסיבה זו נכשלו נסיונות הגבייה שננקטו נגד משיבים 3-2.
ה.
לאחר העיון אין בידי להיעתר לבקשה. רשות ערעור בגלגול שלישי נשקלת אך במקרים המעוררים שאלה משפטית או ציבורית חשובה (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123), במובהק , אין המקרה שלפנינו - בו לא נקבעה כל קביעה משפטית - בא בכלל אלה. הטעם הראשוני שנתן בית המשפט לענייני משפחה לדחיית התביעה נגד המשיבה הוא אי הכללת סעדים מתאימים בכתב התביעה. ברי כי שאלה זו, התחומה לניתוח כתב התביעה הספציפי אינה חורגת מעניינם הישיר של הצדדים למחלוקת (בע"מ 11024/07 פלוני נ' פלוני (לא פורסם); רע"א 7295/04 נציגות הבית המשותף נ' גרייפמן (לא פורסם)); בכל מקרה, מחייב הדיון בשאלה תשתית מתאימה שאינה עומדת בפנינו.
ו.
אשר לטענות בדבר עירוב נכסים, יוזכר כי פסקי הדין המובאים בבקשה מתייחסים לייחוס חוב החברה לבעלים, עניין שאינו רלבנטי בנידון דידן, אף אילו הונחה תשתית עובדתית מספקת לטענה. אשר לתוצאות אי העדתה של המשיבה, בסופו של יום מדובר בצעד משפטי, שנקטו בו שני הצדדים – אשר יש לו מטבעו השלכות במישור הראייתי. בית המשפט לענייני משפחה קבע, כי בנסיבות המארג הראייתי הספציפי, השלכות אלה פועלות לחובת המבקשת. בקביעה זו אין מקום להתערבות בגלגול ערעורי שלישי. ולבסוף, אכן, פסק דינו של בית המשפט המחוזי לא נדרש להנמקה מפורשת ומפורטת באשר לטענות הערעור שכנגד בעניין המשיבה, אך כאמור, חלק מרכזי בהן נדחה בגדרי אי התערבות בממצאי עובדה ומהימנות. אף מהניסוח "לא מצאנו לקבל הערעור גם באשר לשיעור שכר הטרחה..." (הדגשה הוספה – א"ר), ניתן להבין כי בית המשפט היה מודע לכך שהערעור שכנגד לא הוגבל לסוגיה אחרונה זו בלבד, ולענין שכר הטרחה נימק באי חריגות. בכל הנוגע לטענה בדבר הברחת נכסים, לכך קיימים פתרונות בדין, גם במקרים בהם בת הזוג אינה נתבעת כל עיקר.
ו.
סוף דבר, אין בידי להיעתר למבוקש.
ניתנה היום ז' בתמוז תשס"ט (29.6.09).
ש ו פ ט