בע"מ 3757/18 פלוני נ. פלוני

1.

זוהי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 16.4.2018 (רמ"ש 27642-03-18, השופט ד' טפרברג ). בית המשפט המחוזי דחה בקשת רשות ערעור שהגישו המבקשות על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים מיום 15.2.2018 (ע"ר 44409-11-17, השופט ע' שילה ). בית המשפט לענייני משפחה דחה את ערעורן של המבקשות על החלטתה של רשמת ההוצאה לפועל בירושלים (תיק הוצאה לפועל 03-05816-06-3, הרשמת דרמוני-יזדי ).

רקע עובדתי וההליכים עד כה

2.

מקורה של הבקשה בהליכים משפטיים שהתנהלו בין הצדדים בעניין תשלום מזונות. המבקשת 1 (להלן: המבקשת ) והמשיב הם בני זוג שהתגרשו, ולהם שתי ילדות קטינות משותפות, הן המבקשות 3-2 (להלן: הקטינות ). בשנת 2005 ניתן בבית המשפט לענייני משפחה פסק דין שחייב את המשיב בתשלום מזונות למבקשות. בשנת 2008, בפסק דין נוסף, צומצמה החבות כך שהמשיב חויב לשלם מזונות עבור הקטינות בלבד. לאחר שהמשיב לא שילם את המזונות שבהם חויב פתחה נגדו המבקשת בהליכי גבייה והוצאה לפועל.

3.

בשנת 2015 קיבל בית המשפט לענייני משפחה תביעה שהגיש המשיב להפחתת חיוב המזונות שהושת עליו ולפריסת החוב שצבר . המבקשות הגישו בקשת רשות ערעור על כך לבית המשפט המחוזי, אשר ביצע שינויים בפריסת התשלומים של המשיב וחייב אותו לשלם לקטינות מזונות חודשיים בסך 3,250 שקלים, וכן 800 שקלים נוספים בכל חודש לכיסוי חוב העבר. כפי שעולה מפסק דינו של בית המשפט המחוזי מושא הבקשה דנן, המשיב עומד בתשלומים אלה, ובהתאם לכך הליכי הגבייה בתיק ההוצאה לפועל הוקפאו.

4.

בהמשך לאמור, המבקשות הגישו בקשה ללשכת ההוצאה לפועל לחיוב המשיב בתשלום של שכר טרחת עורך הדין שלהן. ביום 17.10.2017 רשמת ההוצאה לפועל קיבלה את הבקשה ופסקה לטובת המבקשות שכר טרחת עורך דין בגובה בסך 5,266 שקלים, וקבעה כי התשלום "יצטרפו [כך במקור – ד' ב' א'] לחוב בתיק". בשלב זה, המבקשת הגישה בקשה לחידוש של הליכי הגבייה בתיק ההוצאה לפועל בגין הסכום הנוסף שנפסק. הבקשה נדחתה על ידי רשמת ההוצאה לפועל בהחלטה מיום 15.10.2017 בקבעה כי המשיב עומד בהוראות פריסת התשלומים שניתנו בבית המשפט המחוזי ועל כן אין מקום לחדש את הליכי ההוצאה לפועל.

5.

על החלטה זו הגישו המבקשות ערעור לבית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט לענייני משפחה דחה את הערעור וקבע כי סכום שכר הטרחה שנפסק לטובת המבקשת מצטרף לחוב הקיים בתיק ההוצאה לפועל ודינו – לעניין הסדרי התשלום –כיתר רכיבי החוב. בית המשפט לענייני משפחה ציין כי המשיב שילם עד כה 2,500 שקלים מתוך רכיב שכר הטרחה, בנוסף על התשלומים החודשיים שבהם הוא עומד. בית המשפט לענייני משפחה אף הוסיף כי בהתאם להסדרים הקבועים בדין באשר לסדר זקיפת התשלומים (כאמור בסעיף 75(א) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: החוק ) ) ייתכן שסכום שכר הטרחה כבר שולם על ידי המשיב ברובו או במלואו.

6.

המבקשות הגישו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, וזו נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי נדרש לאמת המידה המצמצמת שחלה על בחינת בקשת רשות ערעור מסוג זה, והוסיף כי גם לגופו של עניין אין מקום להתערב בקביעה כי דינו של סכום שכר הטרחה כדין יתר רכיבי חוב המזונות.

בקשת רשות הערעור

7.

בקשת רשות הערעור דנן מכוונת כלפי החלטתו של בית המשפט המחוזי. לשיטת המבקשות, עניינן מעלה שאלה בעלת חשיבות ציבורית באשר לאופן הגבייה של חיוב שכר טרחה שנפסק אגב הליכי גביית חוב מזונות – האם הוא נלווה לחוב המזונות או שמא ניתן לראות בו חיוב עצמאי שעל החייב לשלם בנפרד מחוב המזונות. המבקשות טוענות כי מדובר בחיוב עצמאי, ומטעימות כי קביעה אחרת "נוגסת" למעשה בתשלום דמי המזונות. המבקשות אף מפנות לכך שכיום סכום החוב בתיק ההוצאה לפועל עומד על כ-190,000 שקלים. לדבריהן, ההחלטות של הערכאות הקודמות פוגעות במזונותיהן ומשנות שלא כדין מהסדר פריסת חוב המזונות שנקבע בעבר. בצד אלה, חוזרות המבקשות על טענתן כי בעבר נפסק במסגרת תיק ההוצאה לפועל המתנהל בעניינן כי חיוב שכר טרחה בהליך לגביית חוב המזונות ישולם בנפרד מחוב המזונות – עובדה התומכת לשיטתן בקבלת הבקשה.

דיון והכרעה

8.

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, באתי לידי מסקנה כי דינה להידחות, אף מבלי להידרש לתגובת

המשיב. למעשה, ניתן לומר כי מדובר במקרה זה בבקשת רשות ערעור ב"גלגול רביעי" ( רע"א 8476/12 עזבון המנוחה כהן עדינה ז"ל נ' בנק הפועלים בע"מ (29.1.2013)) . אמת המידה הנקוטה לקבלת בקשות מסוג זה היא אפוא מצמצמת והלכה היא כי "צריכות לשרור נסיבות נדירות שבנדירות, קיצוניות ממש, כדי שערכאה שיפוטית רביעית תידרש לאותה מחלוקת" (רע"א 867/13 עמרן נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ , פסקה 7 (8.4.2013); בע"ם 8414/15 פלוני נ' פלונית , פסקה 8 (24.7.2016)).

9.

בקשה זו אינה מקיימת אמות מידה אלה. בנסיבות המקרה דנן

לא ראיתי הצדקה למתן רשות ערעור לאחר שרשמת ההוצאה לפועל, בית המשפט לענייני משפחה ובית המשפט המחוזי כבר נדרשו למחלוקות שבין הצדדים.

קביעתו של בית המשפט המחוזי בדבר אופן הגבייה של סכום שכר טרחת עורך הדין שהוטל על המשיב במסגרת הליכי ההוצאה לפועל של חוב המזונות הייתה אך יישום של הוראות הדין על נסיבות המקרה (ראו: סעיפים 9(ב) ו-10(ג) לחוק).

10.

על כך אוסיף כי הגם שיש להצר על גובה חוב המזונות בתיק ההוצאה לפועל – בהקשר הספציפי של גביית שכר הטרחה איני סבורה כי התקיימו נסיבות "נדירות וקיצוניות" המצדיקות היעתרות לבקשה בשלב זה. זאת, בהתחשב בכך שמחצית מסכום שכר טרחת עורך הדין שולם זה מכבר כאמור בפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, וייתכן כי אף מעבר לכך בשים לב לפרק הזמן שחלף בינתיים. יש לקוות כי המשיב יוסיף לעמוד בהסדר פריסת התשלומים שנקבע כך שלא תידרש התדיינות נוספת בעניין זה.

11.

סוף דבר: הבקשה נדחית. בנסיבות העניין ומשלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.