רע"א 8476/12 עז' המנוחה כהן עדינה ז''ל ע'י בנה כהן ארז נ. בנק הפועלים בע'

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (רע"א 41365-05-12, כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ ) מיום 9.10.2012.

עניינו של ההליך הנוכחי הוא בהחלטת רשם ההוצאה לפועל מיום 11.12.2011 במסגרתה אושרה מכירת דירתה של המנוחה עדינה כהן ז"ל, במסגרת הליכי מימוש משכון, לצד ג'.

על החלטה זו הגיש המבקש ערעור לבית משפט השלום בירושלים (עש"א 12482-01-12, כבוד סגן הנשיאה ג' ארנברג ). חרף העובדה שההליך הוגש כערעור, ולא כבקשת רשות ערעור, מצא לנכון בית המשפט לדון בהליך לגופו, נוכח העובדה שהמבקש

לא היה מיוצג. בית המשפט דחה את טענות המבקש אחת לאחת. במסגרת זאת, עמד בית המשפט על כך שהמבקש עשה כל שביכולתו לדחות ולסכל את המכר, לרבות הצגת הערכת שמאי ביחס לשווי הנכס שהייתה לא מדויקת והוגשה באיחור רב. כמו כן קבע בית המשפט כי חלף המועד לפידיון הנכס. משכך, נדחה הערעור גם לגופו (כאמור, חרף העובדה שממילא, לא היה ניתן להגישו כערעור).

על החלטה זו השיג המבקש לפני בית המשפט המחוזי. ביום 3.10.2012 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי. במסגרתה, נדחתה הבקשה שכן אינה מצדיקה בחינה ב"גלגול שלישי", ואינה מגלה כל סוגיה החורגת מעניינם של הצדדים או טעמי צדק מיוחדים.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי. במסגרתה, שב המבקש ושוטח את אותן הטענות שהעלה בפני הערכאות הקודמות. תלונתו של המבקש היא בעיקר כי אישור המכר על ידי הרשם נעשה באותו היום בו הוגשה הבקשה לאישור המכר, ובמעמד צד אחד, ומשכך נפגעה זכותו לטעון לעניין זה. יתר טענותיו של המבקש נוגעות אף הן לשלבי ההליך השונים, ולפגמים פרוצדורליים שנפלו בהם, לטענתו. בתוך כך, טוען המבקש כי שגה בית משפט השלום בכך שדחה את בקשת רשות הערעור על הסף מאחר שחשב שהיא ערעור, ושלמבקש לא עומדת זכות ערעור. עוד טוען המבקש כי שגה בית המשפט המחוזי משבחר לדון בבקשה על פי המבחנים לדיון בהליך ב"גלגול שלישי", ולדחותה מהטעם שאינה מגלה סוגיה החורגת מעניינם של הצדדים, וכי היה עליו לדון בבקשה לגופה.

לאחר שעיינתי בהחלטות הערכאות הקודמות ובבקשה על נספחיה, מצאתי כי דינה להידחות, מבלי להידרש לתגובת המשיב.

כידוע, רשות ערעור ניתנת רק במקרים חריגים, המעלים שאלות בעלות חשיבות ציבורית מרובה או קושי משפטי, החורגות מן העניין שיש לצדדים הישירים בהכרעה במחלוקת (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123(1982) (להלן: הלכת חניון חיפה )). דברים אלו מקבלים משנה תוקף בהליכי הוצאה לפועל, בהם נהוג לראות בבקשה בפני בית משפט זה "גלגול רביעי" של המחלוקת, ומשכך להגביל את המקרים בהם תינתן רשות ערעור למקרים חריגים שבחריגים (השוו בר"ש 9092/10 עו"ד איטח אהרון נ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין (10.1.2011); רע"א 8272/10 חסנין נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה גבעות אלונים

(25.1.2011), וראו חמי בן ונון וטל חבקין הערעור האזרחי מהדורה שלישית (2012), 233-232).

מרבית הסוגיות המועלות על ידי המבקש נוגעות להליך הפרטני, ואין בהם כדי להצדיק את הבקשה ולבחון את פרטי ההליך בערכאה זו.

יחד עם זאת, טענותיו של המבקש באשר לסוג המבחן שעל ערכאות הערעור להפעיל בבואן לבחון בקשות רשות ערעור על החלטות ההוצאה לפועל אינן חסרות בסיס. ברי, כי ההלכות הנוגעות לעניין זה, שעל פיהן יושב בית משפט השלום כערכאת ערעור ראשונה ובית המשפט המחוזי כערכאת ערעור שנייה (ומשכך, בית משפט זה כערכאת ערעור שלישית) גובשו טרם שינוי מבנה מערכת ההוצאה לפועל. בתוך כך, הלכות אלו מניחות כי רשמי ההוצאה לפועל הם חלק ממערכת המשפט ומקבילים, מבחינות רבות לרשמי בית המשפט.

כיום, לאחר הפרדת מערכת ההוצאה לפועל ממערכת בתי המשפט, אפשר שראוי לקבוע רף מקל יותר לקבלת בקשות רשות ערעור על החלטות רשמי ההוצאה לפועל על ידי בתי משפט השלום (וכן יש מקום לבחון את המבחנים לעניין השגה על ערעורים בזכות על החלטות ההוצאה לפועל). זאת, שכן בשונה מבעבר, אין מדובר עוד בערכאה שיפוטית רגילה, כי אם גוף "מעין שיפוטי" בלבד (ויצוין בהקשר זה כי בעוד שבעבר ניתן היה לערער בזכות על חלק מההליכים לבית המשפט המחוזי, משמע, הייתה הקבלה מסוימת בין לשכת ההוצאה לפועל לבין בית משפט השלום, הרי שכיום מוכפפות כלל החלטות ההוצאה לפועל לביקורתו של בית משפט השלום בלבד).

יתר על כן, כפי שציינתי בעבר, הקביעה כי הזכות לקיום מינימאלי בכבוד היא זכות חוקתית אף היא צריכה להיות בעלת משקל בבואנו לקבוע את המבחנים לעניין ההשגות על החלטות ההוצאה לפועל (ראו בג"ץ 10662/04 חסן נ' המוסד לביטוח לאומי,

פסקה 6 לפסק דיני (28.3.2012); בר"ע 1814/12 סלאח נ' בנק הפועלים בע"מ

(27.3.2012) והשוו, לעניין השפעת של זכויות חוקתיות על הסדרים בתחום ההוצאה לפועל רע"א 7208/93

וייסגלס

נ' וייסגלס , פ"ד מח(4) 529 (1994); בג"ץ 5304/92 פר"ח

- סיוע לנפגעי חוקים ותקנות למען ישראל אחרת (ע"ר)

נ' שר המשפטים , פ"ד מז(4) 715 (1993) ; דוד בר אופיר "חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו ודיני ההוצאה לפועל"

המשפט ג (תשנ"ו) 71) ). ברי, כי אין משמעות לזכות תיאורטית, שאינה זוכה לביטוי בפועל. מערכת ההוצאה לפועל, אשר דנה על בסיס יומיומי בעניינם של חייבים המצויים במצוקה כלכלית, היא אתר מרכזי ביותר בו מעוצבת הזכות לקיום מינימאלי בכבוד הלכה למעשה. שאלות עקרונית, דוגמת היקפה של הזכות לקיום מינימאלי בכבוד, אשר טרם נדונו בבית משפט זה, ואשר הדיון בהם גם בערכאות הנמוכות יותר מצומצם עד מאוד, נדונות בפני רשמי ההוצאה לפועל חדשות לבקרים. אף אם הדיון ברכיבים הנדמים כטכניים של הזכות לקיום מינימאלי בכבוד, דוגמת הסכום הראוי שיותר לחייב מוגבל באמצעים להוציא על חינוך ילדיו, אינו מסעיר במיוחד, הרי שמשמעותו הכללית רחבה ביותר (ראו לדוגמא את החלטת השופט נ' הנדל , בבית המשפט המחוזי, בבר"ע (ב"ש) 507/02 אזואלוס נ' בנק הפועלים בע"מ (23.6.2002)). זאת, בייחוד בשלב הנוכחי של המסע החוקתי, בו נקבעה הזכות לקיום מינימאלי בכבוד כזכות יסוד, אז טרם עוצבה הפסיקה הכללית בהתאם לזכות זו. הגבלת הדיון בהליכים אלו למקרים חריגים בלבד בפני בית המשפט המחוזי ולמקרים חריגים שבחריגים בפני ערכאה זו, תוביל לתוצאה הלא רצויה של העדר הסדרה אחידה וברורה של התחום, ולקביעות סותרות ולא אחידות בערכאות השונות.

מכל מקום, כפי שיוסבר להלן, איננו נדרשים בהליך הנוכחי לשאלה אילו מבחנים על הערכאות הדיוניות ליישם בבואן לבחון בקשות רשות ערעור הנוגעות להליכי הוצאה לפועל בהליך הנוכחי. זאת, שכן אף שטענתו העקרונית של המבקש אינה חסרת בסיס, היא אינה מעוגנת בנסיבות הקונקרטיות של ההליך. כך, בית משפט השלום דן לגופם של דברים בטענותיו ודחה אותן. בהמשך לכך, אף שבית המשפט המחוזי קבע כי יש מקום לדחות את הבקשה על בסיס הלכת חניון חיפה , הוא נדרש לבחינת ההליך לגופו, גם אם רק בבחינת למעלה מן הצורך.

מכל האמור, העולה הוא חרף חשיבותה של שאלת המבחן שעל פיהם יבחנו בקשות רשות ערעור בהליכי הוצאה לפועל, אין אני נדרש לה בהליך הנוכחי, והיא תיוותר בצריך עיון לעת עתה.

אם כן, משמצאתי ששאלת המבחנים שעל הערכאות הקודמות היה להפעיל בהקשר לבחינת בקשות רשות ערעור בתחום ההוצאה לפועל אינה מתעוררת בהליך, ומשיתר הטענות בהליך אינן חורגות מעניינו האישי של המבקש, לא מצאתי הצדקה למתן רשות ערעור. בהקשר זה יצוין כי וודאי שהבקשה בפני בית משפט זה היא לכל הפחות בקשה ב"גלגול שלישי" (וב"גלגול רביעי", אם נכלול במניין את רשם ההוצאה לפועל עצמו) ומשכך ההלכה החלה בעניינה עודה הלכת חניון חיפה .

סוף דבר, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.