פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"ם 3907/19
לפני:
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
פלונית
בקשת רשות ערעור על
פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 12.5.2019 בעמ"ש 19699-06-18
שניתן על ידי כבוד השופטים ס' ג'יוסי ו-ח' שרעבי והשופטת א' אלון
בשם המבקש:
עו"ד נעם אפשטיין
החלטה
1.
בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 12.5.2019 (עמ"ש 19699-06-18, השופטים ס' ג'יוסי ו- ח' שרעבי והשופטת א' אלון ). בית המשפט המחוזי דחה ערעורים שהוגשו על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בקריות מיום 23.4.2018 (תלה"ם 55379-02-17, השופט נ' סילמן ) מלבד בעניין אחד, כמפורט להלן.
2.
המבקש והמשיבה הם בני-זוג לשעבר אשר התגרשו ביום 20.7.2017 ולהם שלושה ילדים קטינים (ילידי השנים 2009, 2011 ו-2013). בעקבות גירושיהם ניהלו הצדדים הליכים בענייני חלוקת הרכוש, משמורת הקטינים ומזונותיהם. הבקשה שבפני תחומה למחלוקת שעניינה סכום המזונות וזמני השהייה שנקבעו בבית המשפט לענייני משפחה, ועל כן אדרש לפרטים הנוגעים לה בלבד.
3.
בעיקרו של דבר, בית המשפט לענייני משפחה הותיר את המשמורת על הקטינים בידי המשיבה והעמיד את הסדרי הראייה על יחס של 65% מהזמן למשיבה ו-35% למבקש. באשר לשאלת המזונות, ולנוכח גילאי הקטינים, בית המשפט לענייני משפחה נדרש להלכה שנקבעה בבע"ם 919/15 פלוני נ' פלונית (19.7.2017) (להלן: בע"ם 919/15 ), וקבע כי יש מקום לפעול על-פיה. לאחר שבחן את הכנסות שני הצדדים, צרכי הילדים וחלוקת הזמנים בהתאם להלכה זו, בית המשפט לענייני משפחה קבע כי בנסיבות העניין על המבקש לשאת בדמי מזונות בסך של 910 שקלים עבור כל אחד משני הילדים הגדולים, ובסך של 1,200 שקלים עבור הילד הקטן עד שיגיע לגיל 6, ואילו לאחר מכן בסך של 910 שקלים. בנוסף, נקבע כי המבקש ישלם הוצאות מדור בגין הילדים בסך של 780 שקלים לחודש, כי קצבת ילדים תשולם לידי האם, וכי הצדדים יישאו באופן שווה בהוצאות החינוך השונות.
4.
שני הצדדים ערערו על כך לבית המשפט המחוזי. בעיקרו של דבר המבקש טען כי הסכום שבו חויב בגין מזונות ומדור הוא גבוה מדי ושגוי, ואילו המשיבה טענה כי מדובר דווקא בסכום נמוך מדי. בכלל זה, שני הצדדים התייחסו גם לשינויים הצפויים בזמני השהייה של הילדים אצלם נוכח מעברם של המשיבה והילדים ליישוב אחר.
5.
בית המשפט המחוזי דחה את ערעוריהם של שני הצדדים, למעט בעניין אחד הנוגע למחלוקת בסוגיות הרכושיות ושאינו רלוונטי לענייננו. בית המשפט המחוזי ציין כי טענות הצדדים מלמדות כי בית המשפט לענייני משפחה מצא את קו האיזון הנכון במקרה זה, וכן ציין כי לא נפלה טעות, ובוודאי שלא טעות מהותית, בקביעותיו העובדתיות, בעקרונות המשפטיים שעליהם התבסס או ביישומם. בכל הנוגע לטענות שעניינן השינויים בזמני השהייה של הילדים נקבע כי יש להביאן במסגרת הליך נפרד בבית המשפט לענייני משפחה, במסגרת בקשה לשינוי נסיבות.
6.
בבקשת רשות הערעור דנן המבקש שב וטוען כי בהכרעתו של בית המשפט לענייני משפחה נפלו שגיאות רבות שלא ניתן להן משקל הולם בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, וכן כי קיים קושי ביישום מתווה זמני השהייה בשל השינוי במקום המגורים של המשיבה. בעיקרו של דבר, המבקש סבור כי האופן שבו הערכאות הקודמות חישבו את סכום המזונות והמדור אינו תואם את העקרונות שהותוו בפסיקתו המנחה של בית משפט זה בבע"ם 919/15, וכי הדברים עולים כדי טעות היורדת לשורשו של פסק הדין וגורמים לעיוות דין.
7.
לאחר שעיינתי בבקשה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. טענותיו של המבקש הן ערעוריות באופיין, ונסבות על שאלות יישומיות שאינן עומדות באמות המידה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (ראו למשל: בע"ם 5146/16 פלוני נ' פלונית , פסקה 6 (7.7.2016); בע"ם 817/18 פלוני נ' פלונית , פסקה 11 (31.1.2018); בע"ם 7877/18 פלוני נ' פלונית , פסקה 4 (25.11.2018)). לכך יש להוסיף, כי חלק מטענותיו של המבקש נוגעות לשינויים שחלו לדבריו בשגרת הצדדים, עניין שאין מקום לדון בו במסגרת הדיונית הנוכחית, כפי שאף ציין בית המשפט המחוזי.
8.
סוף דבר: הבקשה נדחית. בנסיבות העניין ומשלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"א
באב התשע"ט (22.8.2019).
ש ו פ ט ת