פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"ם
395/16
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1.
פלונית
2. פלוני
3. פלוני
4. פלוני
בקשת רשות לערער על פסק
הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטים מ' סובל, ת' בזק-רפפורט וד'
מינץ) בעמ"ש 3924-05-15 מיום 1.12.2015
בשם המבקש:
עו"ד קטי ברדה
החלטה
1.
המבקש והמשיבה היו נשואים במשך כ-12 שנים ולהם שלושה ילדים: לבכור מלאו לו 18 שנים לאחר מתן פסק הדין נושא הבקשה; ושניים נוספים קטינים (להלן: הילדים ). ביום 25.12.2012 נקבעה משמורת משותפת על הילדים. ביום 15.4.2015 קבע בית משפט לענייני משפחה בירושלים (כב' השופט ד' טפרברג ) את סכום דמי מזונות הילדים שאותם נדרש המבקש לשלם למשיבה על בסיס צרכי הילדים בפרק הזמן שבו הם שוהים אצל המשיבה (להלן: המזונות ). צרכים אלו נאמדו בסכום בסך של 2,500 ש"ח לכל אחד מהילדים, שממנו הופחתו 25% מהסכום בשל המשמורת המשותפת. מועד התחולה לתשלום המזונות נקבע ליום שבו נקבעה המשמורת המשותפת. כמו כן, המבקש חויב בהוצאות המשיבה, ובשל התנהלות הצדדים חויבו הצדדים בהוצאות לטובת אוצר המדינה.
2.
שני הצדדים הגישו ערעורים על פסק דין זה. המשיבה טענה כי לא היה מקום להפחית מסכום המזונות שנקבעו שכן חישוב צרכי הילדים נעשה ביחס לתקופת שהותם אצלה בלבד, ולכן אין מקום להפחתה בשל משמורת משותפת. עוד טענה המשיבה נגד חיובה בהוצאות לטובת אוצר המדינה. המבקש מצדו טען נגד גובה דמי המזונות. נטען כי ביחס לבן הבכור המבקש הוא למעשה המשמורן היחידי; כי בית המשפט לענייני משפחה שגה בחישוב הכנסתו החודשית; וכי לא נלקחו בחשבון הוצאות שונות שהמבקש מוציא לטובת הילדים. ביום 1.12.2015 דחה בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטים מ' סובל , ת' בזק-רפפורט ו ד' מינץ ) את ערעור המבקש וקיבל את ערעור המשיבה. נקבע כי אין מקום להתערב בקביעות העובדתיות של בית המשפט לענייני משפחה. עוד נקבע כי הפחתת גובה מזונות בשל משמורת משותפת נעשית במקרים שבהם חישוב צרכי הילדים נעשה באופן כללי ועל כן לא היה מקום להפחתה במקרה הפרטני שבו חישוב צרכי הילדים נעשה ביחס לתקופת שהותם אצל המשיבה בלבד, וזאת בשים לב לפערי ההשתכרות המשמעותיים בין הצדדים. כמו כן נדחו טענות הצדדים לעניין ההוצאות לטובת אוצר המדינה וטענות המבקש לעניין הוצאות המשיבה.
3.
מכאן הבקשה שלפניי. לטענת המבקש שגו הערכאות הקודמות בקביעת גובה המזונות שעליו לשלם. טענותיו מכוונות הן לקביעות עובדתיות של בית המשפט לענייני משפחה, הן להחלטת בית המשפט המחוזי שלא להפחית מהסכום בשל היות המשמורת משותפת. עוד טוען המבקש לעניין ההוצאות שהושתו עליו לטובת המשיבה ולטובת אוצר המדינה.
4.
לאחר שעיינתי בבקשה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבה. כידוע, מתן רשות לערער ב"גלגול שלישי" על פסק דין של בית משפט לענייני משפחה תינתן במשורה אך במקרים שבהם עולה סוגיה עקרונית החורגת מעניינם הצר של הצדדים לסכסוך (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982); בע"ם
פלוני נ' פלוני , פסקה 5 (28.3.2016)). המקרה דנן אינו בא בקהלם של המקרים האמורים . טענותיו של המבקש מכוונות עצמן לקביעת בית המשפט המחוזי כי יש לבטל את ההפחתה בדמי המזונות; ולקביעות עובדתיות שונות של בית המשפט לענייני משפחה. טענות אלו נטועות בנסיבות המקרה הפרטני ואינן מעלות סוגיה המצדיקה מתן רשות לערער ב"גלגול שלישי". בנקודה זו נזכיר כי בימים אלה תלוי ועומד לפני בית משפט זה הדיון בשאלת קביעתם של מזונות קטינים כאשר המשמורת היא משותפת; והדרך שבה יש להתחשב בהכנסות האם במסגרת זו שעה ששיעור השתכרותם של בני הזוג זהה כמעט לגמרי (בע"ם 919/15 פלוני נ' פלוני ). טיעונים בעניין זה נשמעו ביום 16.3.2016. המקרה שלפניי אינו מעורר שאלה זו במישרין – והמבקש אף לא טען שכך הדבר – וזאת בראש ובראשונה נוכח פערי השכר הניכרים בין המבקש לבין המשיבה, כפי שקבעו הערכאות הקודמות. זאת ועוד, עיקרו של העניין שלפניי הוא בגובהם של דמי מזונות, שהוא נושא שבו ערכאת הערעור נוטה שלא להתערב, לבטח שלא ב"גלגול שלישי" (בע"ם 2045/15 פלוני נ' פלונית , פסקה י' (21.5.2015)).
בצד זה, אזכיר כי פסיקת מזונות לעולם אינה סופית, והיא תלויה בשינויים בנסיבות החיים (ע"א 135/80 בכור נ' בכור , פ"ד לו(2) 358, 360 (1982); בע"ם 3432/09 פלוני נ' פלונית , פסקה י"ז (23.6.2009)). ברי כי ככל שלאחר מתן פסק הדין בבע"ם 919/15 יסבור המבקש כי השתנו הנסיבות במידה המצדיקה בחינה מחדש של דמי המזונות, פתוחה לפניו הדרך שבדין.
הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ו
באדר ב התשע"ו (5.4.2016).
ש
ו פ ט