בע"מ 3962/11 פלוני נ. פלוני

1.

מונחות לפניי שתי בקשות רשות ערעור מטעם המבקש על החלטות בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופטת צ' צפת ) שניתנו במסגרתם של הליכים המתנהלים בין המבקש לאשתו – היא המשיבה בבקשה 3962/11 ו שני ילדיו הקטינים – הם המשיבים 1 ו-2 בבקשה 6938/11 באמצעות אימם . נוכח זהות הצדדים בבקשות והסכסוך המשפחתי המשותף העומד בבסיס שתיהן, החלטתי לדון בהן במאוחד.

2.

הצדדים מנהלים מספר הליכים לפני בית המשפט לענייני משפחה באשדוד בענייני מזונות, משמורת, שמירת זכויות, פירוק שיתוף ותביעות כספיות והצהרתיות נוספות.

במסגרת תביעת המבקש לשמירת זכויות בתמ"ש 3743/06 בבית המשפט לענייני משפחה, הוא נעדר מדיון הוכחות שהתקיים ביום 25.03.10 ואשר נקבע בנוכחותו. בית המשפט לענייני משפחה קבע בפסק הדין כי דין תביעת המבקש להידחות. יצוין כי לאחר דיון זה המבקש איבד את ייצוגו מטעם לשכת הסיוע המשפטי והגיש את בקשותיו בעצמו. ביום 09.05.10 המבקש הגיש בקשה לביטול פסק הדין הדוחה את תביעתו בנימוק של מצב רפואי ונפשי רעוע שמנע ממנו להגיע לדיון. בקשה זו נדחתה בגלל חלוף הזמן מעבר ל-30 ימים להגשתה, ומאחר שלא נתבקשה הארכת מועד כנדרש (כב' השופטת ש' גולן ). המבקש ביקש לערער על פסק הדין, אך משהמועד להגשת הערעור חלף, הוא הגיש בקשה להארכת המועד להגיש ערעור בצרוף כתב ערעור, אשר הוגשו כ-9 חודשים לאחר מתן פסק-דינו של בית המשפט לענייני משפחה

בעניין התביעה לשמירת זכויותיו. בהחלטתו מיום 21.04.11 בתל"א 20951-12-10, בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה להארכת מועד להגיש ערעור נוכח האיחור הניכר בהגשת הבקשה, אשר בהיעדר תימוכין של אסמכתאות רפואיות המצדיקות את ההיעדרות מהדיון ואת העיכוב, אינו מהווה "טעם מיוחד" להארכת מועד, כמצוות תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. כמו כן, צוין כי מהות ההליך לשמירת זכויות מקנה אך סעד זמני עד לביצוע האיזון הרכושי עם פקיעת הנישואין. אם יתגרשו בני הזוג ממילא יוכל המבקש לתבוע איזון משאבים.

על ההחלטה לדחיית הבקשה להארכת מועד מבוקש ליתן רשות ערעור בבע"מ 3962/11.

3.

במסגרת תביעת האישה למזונותיה ולמזונות קטינים, ניתן פסק דין בתמ"ש 3740/06

(כב' השופטת ש' גולן ) בו הוטל על המבקש חיוב בתשלום מזונות אישה ומזונות לכל אחד מילדיו. על פסק דין זה ערער המבקש לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע בעמ"ש 12373-05-11. במסגרת הערעור ביקש לפטור אותו מהפקדת עירבון על סך 10,000 ש"ח לבית המשפט. המבקש פירט בבקשתו את מצבו הכלכלי הרעוע, כתוצאה מאי-יכולתו להתפרנס עקב הקדשת זמנו, רובו ככולו, לטיפול בילדיו. כראיה, הדגיש המבקש כי האגף לסיוע משפטי מינה לו עורך דין לאחר שבחן את יכולתו הכלכלית. אך לא עמד על סיכוייו הטובים בערעור. בית המשפט המחוזי דחה את בקשתו לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה ביום 15.06.11. המבקש הגיש בקשה לעיון חוזר בעניין הפטור מהפקדת עירבון, בה הוסיף דו"ח מטעם מנהל השירותים הסוציאליים של עיריית אשדוד אודות מצב המשפחה. הבקשה נדחתה אף היא ביום 22.08.11.

מכאן בקשת רשות הערעור בבע"מ 6938/11 על ההחלטה לדחיית בקשת הפטור מעירבון.

4.

עיקר טענות המבקש ביחס לדחיית בקשתו להארכת מועד לערער בבע"מ 3962/11 הוא כי שגה בית המשפט המחוזי כאשר לא העניק משקל ראוי לסיכויי הערעור שלו כיוון שבית המשפט דחה תביעתו מבלי שהתבקש לכך, וכאשר תיאר את העיכוב ב-9 חודשים לאחר מתן פסק הדין בהתעלם מבקשותיו החוזרות לבית המשפט לענייני משפחה לביטול פסק הדין שדחה את תביעתו. ביחס להחלטה לדחיית בקשתו לפטור מעירבון, המבקש מבסס את טענתו בבע"מ 6938/11 על טעותו של בית המשפט המחוזי בהערכת מצבו הכלכלי שהינו בכי רע וכי סיכויי הערעור שלו טובים מאחר שפסק הדין בבית המשפט לענייני משפחה הוכרע על יסוד דיון הוכחות שהתנהל בהיעדרו.

בתגובתה לבקשה למתן רשות ערעור בבע"מ 3962/11, עתרה המשיבה לדחות את בקשת המבקש כי אינה מצדיקה התערבות בשיקול הדעת של הערכאה הדיונית. עוד נטען כי סיכויי הערעור של המבקש קלושים כיוון שטענתו בדבר מצבו הרפואי הרע הינה שקרית, וכי איחוריו מעידים על זלזול וכוונה תחילה למשיכת הליכים משפטיים בין הצדדים. המשיבה תיארה את קביעתו של בית הדין הרבני באשדוד כי רק לאחר תום הליכי הרכוש בין המבקש לאשתו יבוצע הגט ביניהם.

5.

לאחר עיון ושיקול, אין בידי להיעתר לבקשות. לא מצאתי בנימוקי המבקש עילה המצדיקה ליתן רשות ערעור. לא מתעוררת במקרה דנא שאלה משפטית ציבורית הרלוונטית מעבר לעניין הקונקרטי של הצדדים. נהפוך הוא, שתי הבקשות עניינן סכסוך פרטני אודות זכויותיהם של המבקש, אשתו וילדיו – בין אם בתביעה לשמירת זכויות בזכויותיה הכספיות והסוציאליות של אשתו ובין אם בתביעת מזונות. הסכסוך תחום לגבולות המשפחה, אשר השאלות המשפטיות הנוגעות לעובדות הייחודיות לו אינן חורגות ממנו. מהבקשות עולה קיומם של הליכים משפטיים מרובים, ארוכים וסבוכים בין הצדדים. נדמה כי המבקש תרם למצב זה שלא לצורך מספר פעמים מבחינה דיונית, וכפי שנראה הבקשות דנא הן דוגמא לכך.

אף כי בצקלונו של המבקש הסברים לעיכוביו והיעדרויותיו, ותוך שימת לב להיותו בלתי מיוצג בחלק מן התקופה, אין חולק כי הבקשה להארכת מועד לערער הוגשה באיחור רב וכי המבקש נעדר ממספר דיונים בעניינו, שלאחריהם הוא מבקש רשות ערעור כדי לבטל את תוצאות מעשיו. נוכח ההליכים המרובים להם הוא צד, לא ניכר כי הינו מחוסר כל ידע משפטי המצדיק מחדלים דיוניים אלו.

זאת ועוד. חלק ניכר מהטענות שמעלה המבקש נוגעות להחלטות בעלות אופי דיוני של בית המשפט המחוזי – החלטה להאריך מועד להגשת ערעור והחלטה לפטור מעירבון. הלכה היא כי ערכאת הערעור תמנע בדרך כלל מלהתערב בסוגיות דיוניות באופיין, כך במיוחד כאשר מדובר בבקשת רשות ערעור בגלגול שלישי כמו בבקשה בבע"מ 3962/11 (רע"א 7214/00 מורשת בנימין למסחר נ' עו"ד בר חן (לא פורסמה, 25.03.01)).

המשותף לשתי הבקשות הוא שהן מצביעות על כי המבקש מבכר לטפס מעלה ולצדדים בסבך שבילי ההתדיינויות המשפטיות מאשר לסיים את הליכיו המשפחתיים. יש לציין בהקשר זה את היות הגט כפוף לסיום כל הליכי הרכוש בין המבקש לאשתו, כפי שעולה מתגובת המשיבה. לעומת זאת, דחיית הבקשות שלפניי אינה סוגרת את דלתות בית המשפט בפני המבקש. ברשותו האפשרות להגיש תביעה לאיזון משאבים לאחר הליכי הגירושין חלף התביעה לשמירת זכויות שהמועד להגשת ערעור בה חלף. אף ההחלטה הדוחה את בקשתו לפטור מערבון אינה מכריעה לגופו של עניין בדבר המזונות שנקבעו. על כן, לא רק זאת שהבקשות אינן מצדיקות ערעור נוסף במקום שהדין אינו מקנה זאת, אלא דינן להידחות מחמת העיכוב, שלא לומר העיגון, שנגרם בגללן.

6.

סוף דבר, הבקשות למתן רשות ערעור נדחות. בנסיבות העניין, ובהיסוס מה, אין צו להוצאות.