בע"מ 3966/06 פלוני נ. פלוני

א.בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב מיום 26.3.06 (השופטת לבהר שרון) בתיקים בר"ע 2717/05 ובר"ע 2643/05, בו נדחה ערעור המבקש על החלטות בית המשפט לענייני משפחה (השופטת צפת) מהימים 13.7.05 ו' 19.9.05. עניינה של הבקשה - הפחתת מזונות זמניים שחויב המבקש לשלם למשיבה 1 (להלן המשיבה).

ב.המבקש והמשיבה נישאו בשנת 1990, ונולדו להם שני ילדים (המשיבים 3-2). בשנת 2000 גבה הר ביניהם, והמשיבה הגישה לבית המשפט לענייני משפחה תביעה למזונות אשה וילדים, וכן תביעות משמורת ורכוש. ביום 13.2.01 קבע בית המשפט לענייני משפחה כי המבקש ישלם מזונות זמניים בסך 15,000 ש"ח לחודש, וכן את מלוא ההוצאות של אחזקת הבית, שכר עובדת זרה וחונכת, וכן הוצאות חוגים ושיעורים פרטיים לילדים. במקביל ניהלו הצדדים התדיינות ארוכה בתביעת גירושין שהגיש המשיב לבית הדין האזורי בתל אביב. ביום 31.8.04 קיבל בית הדין הרבני האזורי את תביעת הבעל, חייב את המשיבה לקבל גט, ופטר את המבקש ממזונותיה. ביום 29.5.05 דחה בית הדין הרבני הגדול את ערעור המשיבה, ואישר את חיוב הגט. לאחר שסירבה המשיבה לקבל את גיטה, הוחלט שהמבקש ישליש את הגט בבית הדין (החלטת בית הדין האזורי מיום 7.6.05). ביום 6.7.05 עתרה המשיבה לבית המשפט הגבוה לצדק, לביטול פסק דינו של בית הדין הרבני הגדול בו חויבה לקבל גט (בג"צ 6533/05 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול ). דיון בעתירה התקיים ביום 31.1.06, אך טרם ניתן פסק דין. ביום 7.7.05 ביקש המשיב מבית המשפט לענייני משפחה לקבוע דיון במזונות המשיבה, וביום 13.7.05 נדחתה הבקשה. ביום 19.9.05 קבע בית המשפט לענייני משפחה כי בעקבות החלטות בית הדין הרבני יופחת סכום המזונות שמשלם המבקש בסך 7000 ש"ח, נקבע כי "יתר מרכיבי המזונות... ישולמו כסדרם".

ג.כלפי החלטות אלה הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. בבקשה נטען, כי היה על בית המשפט לקבוע דיון בבקשת הבעל להפחתת המזונות, ולאפשר לו לחקור את המשיבה. כלפי ההחלטה מיום 19.9.05 נטען כי היה על בית המשפט להפחית את סכום המזונות באופן משמעותי יותר, ובעיקר כי היה עליו להפחית, או לבטל לחלוטין, את חיוב הבעל בהוצאות הבית מהן נהנית, כנטען, בעיקר המשיבה. ביום 26.3.06 דחה בית המשפט המחוזי את הערעורים. נקבע כי לאור פסקי הדין של בתי הדין הרבניים יתכן שהיה ראוי לקבוע דיון בבקשה להפחתת המזונות, אך מכיון שבסופו של יום אלה הופחתו, ומכיון שהצדדים ממתינים להכרעת בית המשפט הגבוה לצדק, אין מקום בשלב זה להחלטה אחרת בעניין המזונות. עוד נקבע, כי המבקש לא הביא ראיות ביחס להוצאות הילדים, וגם מסיבה זו אין להפחית את המזונות מעבר להפחתה שכבר נעשתה. כלפי פסק דין זה הוגשה הבקשה הנוכחית; נטען בה לשורה של פגמים בהתנהלות בית המשפט לענייני משפחה, אך תמציתה היא כי משנשללה זכות המשיבה למזונות, היה על בית המשפט לענייני משפחה להפחית את חיובו בהוצאות הבית המשותף, דבר שלא נעשה, ולהפחית את חיובו במזונות הילדים באופן משמעותי יותר.נטען גם באשר לעינוי דין בכך שכתום כחמש וחצי שנות דיונים עדיין מצוי הדיון בשלב המזונות הזמניים. הבקשה מפורטת ביותר ואינה מניחה אבן שלא הפכה.

ד.לאחר העיון אין בידי להיעתר לבקשה. כידוע רשות ערעור בגלגול שלישי נשקלת במקרים בהם מתעוררת שאלה משפטית שחשיבותה "חורגת מן העניין שיש לצדדים הישירים בהכרעה במחלוקת" (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 , 128 - מ"מ הנשיא, כתארו אז, שמגר). המקרה שלפנינו אינו נמנה על מקרים אלה. כאמור, עיקר הבקשה היא להפחתת שיעור המזונות, ובכך אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב (ע"א 732/88 יעקב קמחי נ' אילנה קמחי , פ"ד מג(2) 251 - השופט מלץ), כל שכן כשמדובר במזונות זמניים ובגלגול שלישי (בע"מ 928/06 פלונים נ' פלוני (טרם פורסם)). אכן, מציאות בה ממשיך המבקש לשלם מזונות זמניים במשך למעלה מחמש שנים, וכמעט שנתיים לאחר שנשללו מזונות המשיבה בבית הדין הרבני מעוררת אי נוחות. דומה גם כי אכן ראוי היה לקבוע דיון בבקשה, וכך הסכים גם בית המשפט המחוזי. אך משנערך דיון לגופו של עניין בבית המשפט המחוזי דומה כי סירכה זו, ככל שהיתה, נרפאה. בית המשפט המחוזי התייחס גם לצורך להמתין לעת הזאת לפסק דינו של בית המשפט הגבוה לצדק, שהחלטתו עשויה להשפיע גם בנושא המזונות, ומשתתקבל יוכלו החלטות נוספות להתקבל אף הן, וגם מסיבה זו לא מצאתי מקום להתערב בהחלטתו. לא למותר לציין כי קיימת אפשרות עקרונית לתביעת השבתם של מזונות שנגבו ביתר (בע"מ 4589/05 פלוני נ' פלונית (טרם פורסם)), מבלי שאביע דעה לעניין תיק זה.

ה.אין בידי איפוא להיעתר לבקשה.