פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"מ 928/06
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקשים:
פלונים
נ ג ד
המשיב:
פלוני
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי מיום 27.12.05 (השופטת שטופמן), בתיק בר"ע 2778/05.
החלטה
א.בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב מיום 27.12.05 (השופטת שטופמן) בתיק בר"ע 2778/05, בה נדחתה בקשת המבקשת לחייב את המשיב בתשלום דמי מדור (משכנתא).
ב.בין המבקשת 1 וילדיה הקטינים (המבקשים 4-2) לבין בעלה המשיב (בני הזוג נישאו בשנת 1986), מתנהלים מספר הליכים שעניינם פירוק שיתוף, משמורת ומזונות. ביום 14.7.05 פסק בית המשפט לענייני משפחה מזונות זמניים בשיעור 8,000 ש"ח לחודש (תמ"ש (ראשון לציון) 20822/04), ובכך הפחית משמעותית את גובה המזונות הזמניים שנקבעו בהחלטות קודמות. זאת לאחר שהצדדים נחקרו, ואף הביעו הסכמה לפירוק שיתוף. המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור על גובה המזונות הזמניים, ודיון בבקשה נקבע כנמסר ליום 25.4.06. ביום 27.11.05 הגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי בגדרי בקשת רשות הערעור, "בקשה דחופה לחיוב המשיב במדורם של המבקשים" (בש"א 25032/05). תורף הבקשה הוא חיוב המשיב בכיסוי הוצאות המשכנתא על דירת המגורים בה מתגוררת המבקשת עם ילדיה, וזאת מן הטעם שהמזונות הזמניים אינם מספיקים להוצאות השוטפות ולכיסוי המשכנתא. המבקשת אף ציינה כי נוצרו פיגורים בתשלום המשכנתא, וקיים חשש ממשי שהדירה תימכר. לאחר קבלת תגובת המשיב החליט בית המשפט המחוזי לדחות את הבקשה. נקבע כי לאור הסכמת הצדדים למכירת הדירה אין מקום לחייב את המשיב בתשלום המשכנתא. המכלול כולו, כך נקבע, יידון במסגרת הדיון בבקשת רשות הערעור. על החלטה זו הוגשה הבקשה שלפנינו. בבקשה מציינת המבקשת כי מצבו הכלכלי של המשיב מצוין, כי הוא בעליהן של מספר חברות טכנולוגיה עילית, ושברשותו נכסי נדל"ן בארץ ובחו"ל. הועלו טענות בדבר גובה המזונות שנפסקו. נטען כי הסכמת המשיבה לא התייחסה לדירה בה היא מתגוררת, וצוין כי הסעד הזמני נדרש לתקופה קצרה בלבד, עד להכרעה בבקשת רשות הערעור לגופה.
ג.חוששני כי אין בידי להיעתר לבקשה. כידוע, בדרך כלל לא יתערב בית-משפט לערעורים בהחלטה שעניינה סעד זמני (ע"א 238/73 ישראל שרעבי נ' נסים חמצני , פ"ד כח(1) 85, 87 - השופט ברנזון; רע"א 1045/98 חברת ארמון ההגמון (קסר אלמוטראן) נ' מועין ח'ורי (לא פורסם) - הנשיא ברק). החלטה בעניין מזונות זמניים, כשמה, היא סעד זמני; ראו א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מה' 8, 507-506. כל שכן כאשר ערכאה שלישית מתבקשת לפסוק סעד ביניים בהליך שהוא עצמו בקשת רשות ערעור על סעד ביניים (השוו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 – ממלא מקום הנשיא, כתארו אז, שמגר). כפי שכותב המחבר ש' לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית – מבוא ועקרונות יסוד ס' 185 עמ' 18, הנטיה שלא להעניק רשות ערעור חזקה ביתר שאת כשהמדובר בבקשת רשות לערער על "החלטה אחרת" של בית המשפט המחוזי בדחתה בקשת רשות לערער על "החלטה אחרת" של בית משפט השלום. מבלי לקבוע מסמרות, הואיל ולא נתבקשה תשובה, אציין כי בידי המבקשת לעתור להקדמת מועד הדיון בבית המשפט המחוזי.
ד.כאמור, לא אוכל להיעתר לבקשה.
ניתנה
היום ד' בשבט תשס"ו (2.2.06).
ש
ו פ ט