בע"מ 4982/06 פלוני נ. פלוני

א.בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (סגן הנשיא כהן) מיום 27.4.06 בתיק בר"ע 1063/06, בה נדחתה בקשת רשות ערעור שהגישה המבקשת על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בנצרת (השופטת רבס) מיום 31.01.05 בתיק תמ"ש 1972/03.

ב.ביום 9.7.03 אישר בית המשפט לענייני משפחה הסכם ממון בו התחייב אביהם של המשיבים 2-1 (שניהם קטינים) לשלם להם מזונות בסך 3,500 לחודש. ביום 6.11.03 ביקש אבי המשיבים 2-1 לבטל את צו איסור היציאה מהארץ שהוצא נגדו במסגרת ההסכם, ובית המשפט נענה לבקשתו כנגד הפקדת סך 42,000 ש"ח. עוד נקבע כי ככל שהאב לא יחזור תוך 30 יום, תחולט הערבות לטובת תשלום המזונות, לאחר הפחתת 15,000 פיצוי מוסכם למשיבה 3 (אם המשיבים 2-1). בעקבות ההחלטה יצא האב לחו"ל, לאתר לא ידוע, וטרם שב עד היום. ביום 22.9.05 הגישה המשיבה 3 תובענה בה בקשה לחייב את המבקשת (סבתם של המשיבים מצד אביהם) בתשלום המזונות. המבקשת הגישה הודעות צד ג' נגד המשיבה 3 ונגד הוריה (המשיבים 5-4). ביום 31.01.06 קיבל בית המשפט לענייני משפחה את הבקשה באופן עקרוני, וחייב את המבקשת בתשלום מזונות זמניים למשיבים. בית המשפט סקר את מצבם הכלכלי של בני המשפחה המורחבת, וכן את צרכיהם, והגיע למסקנה כי "ניתן להסיק כי מצבה הכלכלי [של המבקשת - א"ר] הוא איתן וכי היא מנהלת אורח חיים של אישה אמידה מאוד, בעלת רכוש עצום, יכולה להרשות לעצמה הוצאה חודשית קבועה בשיעור 25,000 ש"ח לחודש, ועוד סיוע לבני משפחתה" (עמ' 20). בהחלטה נקבע כי "עם בירור התובענה, תיבחן גם יכולתם הכספית והכלכלית של הורי אם התובעים... וכן גם זו של הנתבעת (המבקשת - א"ר) כדי לקבוע חלוקה הוגנת בין הסבים" (עמ' 21). עוד נאמר, כי הקביעות שנקבעו עתה לא יעמדו למכשול בבירור התובענה לגופה.

ג.כלפי החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. ביום 27.4.06 קבע בית המשפט כך: "לאחר שחזרתי ועיינתי בבקשת רשות הערעור על מצורפיה, תוך שמונחת בפני גם תגובת המשיבים, שהוגשה בעקבות החלטתי מיום 26/3/06 אני מורה על דחיית הבקשה זאת, מכח תקנה 407(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984"; כלפי החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפנינו. הטענה המרכזית בבקשה היא כי מדובר בהחלטה לאקונית ובלתי מנומקת, שאינה עומדת בחובת ההנמקה. כן נטען לגופו של עניין, בעיקר בסוגיית חיובם של המשיבים 5-4 ומעמדם כנתבעים ולא כצד ג'.

ד.לאחר העיון אין בידי להיעתר לבקשה. כידוע רשות ערעור בגלגול שלישי נשקלת ככלל רק במקרים בהם מתעוררת שאלה משפטית, החורגת מתחומם של הצדדים למחלוקת (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 - מ"מ הנשיא, כתארו אז, שמגר), המבקשת לא הצביעה על שאלה מסוג זה. יתר על כן, ההחלטה העומדת ביסוד הבקשה היא החלטת ביניים שעניינה סעד זמני (ראו בע"מ 928/06 פלונים נ' פלוני (טרם פורסם)), בכגון אלה אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב (רע"א 8057/03 בנק לאומי נ' ע.ד.נ. גולן (לא פורסם) (השופט ריבלין); רע"א 11135/05 עזבון המנוח גלעד זר ז"ל נ' אלעלול מחמוד (טרם פורסם)), כל שכן בגלגול שלישי (רע"א 3133/04 רחמים שמואל נ' הדסה נעורים (לא פורסם) (השופטת פרוקצ'יה); רע"א 2340/96 יעיש יהושע נ' "ציון" - חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם) (הנשיא ברק); ש' לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית: מבוא ועקרונות יסוד , סעיף 185, עמ' 181. סבורני כי ראוי היה לנמק את ההחלטה, ולדידי יש בכך חשיבות רבה; אך מקל וחומר סבורני כי במהות יש ללמוד בענייננו מתקנה 460(ב), שלפיה ניתן לבית המשפט שלערעור שלא לנמק פסק דין הדוחה ערעור, אם מתקיימים תנאים מסוימים. מחוקק המשנה התיר שימוש בתקנה 407(א) או גם 406(א) לדחייה, ובמהות יש למצער לדמות את החלטתו של בית המשפט המחוזי בנידון דידן לפי תקנה 407(א) לפסק דין הניתן על פי תקנה 460(ב), וכאמור, מקל וחומר. בנסיבות, ובהתחשב בעומס המוטל על בתי המשפט, אין בניסוח הדחייה כשלעצמו כדי להצדיק מתן רשות ערעור בגלגול שלישי (ראו רע"א 8996/04 שכטר נ' נציגות הבית המשותף פ"ד נט(3) 17; רע"א 10659/05 שרה חמאויי נ' יעקב משה (טרם פורסם). גם לגופו של עניין ספק אם היה מקום לתת רשות ערעור כלפי סעד זמני כאמור; הטענות לגבי חיוב המשיבים 5-4 יתבררו, כפי שנקבע בהחלטת בית המשפט לענייני משפחה, במסגרת הדיון בסעד הקבוע. אז תוכל המבקשת גם לטעון בכל הנוגע למעמדם של משיבים אלה בתביעה, ואיני מביע דעה לגופו של דבר.

ה.כאמור, לא אוכל להיעתר לבקשה.