בע"מ 4400/22פלוני נ. פלוני

1.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו (כב' השופט נ' שילה ) ברמ"ש 3127-04-22 מיום 23.5.2022, בגדרה נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטה של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו בתלה"מ 23073-01-22 מיום 16.3.2022.

רקע בתמצית

2.

המבקשת והמשיבה הן בנות-זוג לשעבר שחיו ביחד תחת קורת-גג אחת במשך 11 שנים. המבקשת היא האם הביולוגית של שלוש קטינות שנולדו במהלך תקופה זו

(להלן: הקטינות ). זמן קצר לאחר פרידת בנות הזוג, הגישה המבקשת לבית המשפט לענייני משפחה בקשה לסעד זמני לקביעת זמני שהות שוויוניים בינה לבין הקטינות אשר מתגוררות מאז הפירוד עם המבקשת. בהחלטה מיום 17.10.2021 קבע בית המשפט לענייני משפחה זמני שהות של הקטינות עם המשיבה, ובמקביל הורה על קבלת

תסקיר (יצוין, שבקשת רשות ערעור שהגישה המבקשת על החלטה זו נדחתה בהחלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו מיום 24.12.2021).

3.

ביום 11.1.2022 הגישה המשיבה בקשה להרחבת זמני השהות. כמו כן, ביום 9.3.2022 הגישה המשיבה תביעה למתן צו הורות פסיקתי. ביום 15.3.2022 הוגש לבית המשפט לענייני משפחה תסקיר עובד-סוציאלי לסדרי הדין שהמליץ על הרחבת זמני השהות. בהחלטה מיום 16.3.2022 קיבל בית המשפט לענייני משפחה את הבקשה להרחבת זמני השהות תוך אימוץ עיקרי המלצות התסקיר.

על החלטה זו הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי.

4.

בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, תוך שציין כי, ככלל, ערכאת הערעור לא תתערב בהחלטה זמנית הקשורה להסדרי שהות, אלא במקרים חריגים שהמקרה דנן אינו נמנה עמם. אף לגוף העניין, לא מצא בית המשפט המחוזי הצדקה להתערב בהחלטת בית המשפט לענייני משפחה, לאחר שמצא כי הרחבת זמני השהות בהתבסס על המלצת התסקיר היא סבירה.

על החלטה זו נסובה בקשת רשות הערעור שלפניי, במסגרתה חוזרת המבקשת על עיקרי טענותיה לפני בית המשפט המחוזי.

דיון והכרעה

5.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, ושקלתי את נימוקיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתשובה.

6.

הלכה היא כי רשות ערעור "בגלגול שלישי" על החלטת ביניים, שעניינה

ערעור ברשות על החלטת הערכאה הראשונה, שמורה למקרים חריגים ביותר ((בע"מ 928/06 פלוני נ' פלוני , פס' ג' (2.2.2006); בע"ם 6905/09 פלונית נ' פלוני , פס' ו' (27.10.2009); בע"מ 5203/19 פלונית נ' פלוני , פס' 5 (2.8.2019)). הדברים מקבלים משנה תוקף ביחס להחלטות ביניים שעניינן הסדרי שהות זמניים, כבענייננו (ראו: בע"מ 1835/18 פלונית נ' פלונית (6.3.2018)). המקרה שלפנינו אינו בא בגדר מקרים חריגים אלה.

7.

יתירה מכך, חרף ניסיו נה של המבקשת לשוות לטענותיה נופך עקרוני, הרי שקביעותיהן של הערכאות קמא נטועות עמוק בנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה דנן, והן אינן מעוררות שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי", על החלטת ביניים בנוגע לסעד זמני, כאמור.

עוד אציין, כי לא שוכנעתי שמתן רשות ערעור דרוש על מנת למנוע עיוות דין.

8.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית מכוח סמכותי לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.