בע"מ 2781-23 בע"מ 2781-23

1.לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופטת ג' לוין) ברמ"ש 64979-11-22 מיום 22.3.2023, שבגדרה נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בקריית גת (השופט ב' שלו) בתמ"ש 64398-09-14 מיום 21.9.2022, במסגרתה התקבלה בקשת כונס הנכסים לאישור עסקת מכר של משק חקלאי, שהמשיבים 14-1 ובעלה המנוח של המבקשת (להלן: המנוח) הם יורשי בעלת הזכויות בו (להלן: המשק).

2.בתמצית יצוין כי בפסק-דינו מיום 26.7.2019 קבע בית המשפט לענייני משפחה, בהתאם לסעיף 114 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, כי המשק יימסר למנוח, כפוף לתשלום פיצוי למשיבים 14-1 תוך שנה, שאם לא כן, יימכר המשק בתנאי שוק חופשי. ערעור על פסק-דין זה נדחה (עמ"ש 38709-10-19). פיצוי כאמור לא שולם, וביום 30.12.2021 הגיש כונס הכנסים בקשה לאישור עסקת מכר המשק לצדדים שלישיים (להלן: הרוכשים), שהתקבלה כאמור בהחלטה מיום 21.9.2022. בקשת רשות ערעור על החלטה זו נדחתה. על כך בקשת רשות הערעור שלפניי.

3.המבקשת טוענת בבקשה, בין היתר, כי היה על בית המשפט לענייני משפחה לקבוע כי קיימת ליורשים, ובכלל זה לה כמי שבאה בנעלי המנוח, זכות קדימה לרכישת הזכויות במשק, מכוח סעיף 100 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, ולדחות את בקשת כונס הנכסים לאשר את מכירת המשק לרוכשים.

4.דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בתשובה.

הלכה היא, כי ערכאת הערעור לא תידרש לבקשת רשות ערעור ב'גלגול שלישי', אלא אם זו מעוררת שאלה עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, או אם קיים חשש לעיוות-דין (ראו: בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)). אמות מידה אלו מצומצמות במיוחד, כשמדובר בבקשת רשות לערער על החלטה שעניינה ערעור ברשות על החלטת הערכאה הראשונה, כבעניינו (ראו, מני רבים: בע"מ 928/06 פלוני נ' פלוני, פס' ג' (2.2.2006); בע"מ 5203/19 פלונית נ' פלוני, פס' 5 (2.8.2019)). הבקשה שלפניי נטועה עמוק בנסיבותיו הפרטניות של המקרה ואינה מעוררת שאלה עקרונית כאמור. כמו כן, לא שוכנעתי כי מתן רשות ערעור דרוש בענייננו כדי למנוע עיוות-דין. משכך, כאמור, דין הבקשה להידחות.

5.למעלה מן הצורך, אעיר כי אכן, כפי שקבע בית המשפט המחוזי, ספק אם יש במקרה שלפנינו תחולה לסעיף 100 לחוק המקרקעין, בשים לב להליך הנדון של מימוש פסק דין. מכל מקום, אף אם יש תחולה לסעיף 100 לחוק המקרקעין בענייננו, הרי שאין להתערב בקביעותיו העובדתיות המובהקות של בית המשפט לענייני משפחה, שלפיהן בנסיבות העניין לא היה מקום להורות על מימוש זכות הקדימה. כידוע, התערבות ערכאת הערעור בקביעות מסוג זה תיעשה במקרים חריגים בלבד, על אחת כמה וכמה כשמדובר בבקשת רשות ערעור ב'גלגול שלישי', ובמיוחד כשעניינה של ההחלטה מושא הבקשה הוא ערעור ברשות על החלטת הערכאה הראשונה, כבענייננו (ראו: בע"מ 3432/09 פלוני נ' פלונית, פס' י"ז וההפניות שם (23.6.2009)).

6.לנוכח כל האמור, בקשת רשות הערעור נדחית מכוח סמכותי לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אשר הוחלה גם על בקשות רשות ערעור בענייני משפחה, מכוח תקנה 44 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020.

משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.