פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"מ
1570/14
לפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקשים:
1. פלונית
2. פלונית
3. פלונית
4. פלונית
5. פלוני
נ ג ד
המשיבה:
פלונית
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית
המשפט המחוזי מרכז מיום 27.1.2014 בתיק רמ"ש 45549-01-14 שניתנה על ידי השופטת
ו' פלאוט
בשם המבקש 5:
עו"ד רז משגב
החלטה
א.המבקש 5 (להלן המבקש ) והמשיבה נישאו זה לזו בשנת 2000. מבקשות 4-1 הן בנותיהן הקטינות ילידות 2003, 2004 ו-2008. בין המבקש והמשיבה מתנהלים הליכי גירושין. בכתב תביעה שהגישה המשיבה, בשם בנותיהם של בני הזוג, בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (תמ"ש 20431-07-13), התבקש חיובו של המבקש במזונות הבנות-הקטינות. בגדר תביעה זו הוגשה בקשה לפסיקת מזונות זמניים. בהחלטתו מיום 23.12.13 קבע בית המשפט (השופט פישר ), כי "בשלב זה של מזונות זמניים ומבלי להיכנס לעובי הקורה ובשל גילן של הבנות הקטינות והעובדה שמשמורתן הזמנית נמסרה ע"י בית הדין הרבני לאם [המשיבה – א"ר], יש לקבוע מזונותיהן של הבנות הקטינות על הסך של 1,400 ש"ח לחודש בעבור כל אחת מן הקטינות ובסה"כ יעמדו המזונות הזמניים על הסך של 5,600 ש"ח לחודש". כן נקבע כי בני הזוג ישאו באופן שוה בהוצאותיהן הרפואיות של הקטינות שאינן מכוסות על ידי הביטוח הרפואי. בית המשפט קבע את התיק להוכחות. ביום 9.1.14 נדחתה בקשה לעיון מחדש שהגיש המבקש.
ב.בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש (רמ"ש 45549-01-14) – נדחתה בהחלטה מיום 27.1.14 (השופטת פלאוט ). בהחלטה נאמר, כי בשלב הבקשה למזונות זמניים אין מתקיים ניתוח מקיף של הראיות, וכי המקרה דנא אינו בא בקהלם של המקרים החריגים בהם תתערב ערכאת הערעור בהחלטה בעניין פסיקת מזונות זמניים. בקשה לעיון מחדש שהגיש המבקש נדחתה בהחלטה מיום 16.2.14.
ג.מכאן בקשת רשות הערעור, בה נטען כי היא מעלה את השאלה העקרונית האם בפסיקת מזונותיהם של קטינים יש לנקוט בגישה שויונית ולהביא בחשבון גם את הכנסותיה של האשה. קונקרטית נטען, כי המזונות שנפסקו בבית המשפט לענייני משפחה עולים על הכנסתו המוכחת של המבקש 5.
ד.לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, חוששני כי לא אוכל להיעתר לה. אכן, הטענה שבבקשה לפיה יש לנקוט בגישה שויונית בפסיקת דמי מזונות אינה פשוטה, ועשויות להיות לה השלכות מעבר לנדון דידן (ראו דבריי בבע"מ 8719/13 פלוני נ' פלוני (5.2.14), בפסקה ח' והאסמכתאות שם); בבע"מ 57/08 פלוני נ' פלוני (2008) ציינתי, כי "מדובר בסוגיה חשובה ומורכבת – אנושית, חברתית, הלכתית ומשפטית"; ראו עוד עמ"ש (תל אביב-יפו) 21376-09- 12 מ' ש' נ' ג' ש' (2013), בפסקה 3. המורכבות נובעת, מחד גיסא, מן ההתפתחויות החברתיות באשר לעבודת בני הזוג ונשיאתם בנטל גידול הילדים, ומאידך גיסא, מחזקת הגיל הרך האם בהקשרים שונים, משפטיים, ביולוגים, מסורתיים ועוד.
ה.ואולם, יש לזכור כי ענייננו נסב על פסיקת מזונות זמניים, שכשמם כן הם – סעד זמני שאינו מכריע בזכויותיהם של הצדדים (בע"מ 928/06 פלונים נ' פלוני
(2006)). אכן, בפסיקתם של מזונות זמניים אין בית המשפט עורך בירור מקיף ואינו נכנס לעובי הקורה (בע"מ 1078/11 פלוני נ' פלונית (2011)). כפי שצוין בהחלטתו של בית המשפט המחוזי, נוכח אופיים, תהא התערבותה של ערכאת הערעור בפסיקת מזונות זמניים – במשורה, ובגלגול שלישי – במשורה שבמשורה (בע"מ 6905/09 פלונית נ' פלוני (2009); בע"מ 1326/12 פלוני נ' פלונית (2012)). חוששני, כי טענותיו של המבקש בדבר שיעורם של המזונות הזמניים שנפסקו בבית המשפט לענייני משפחה תחומות לדל"ת אמותיו של המקרה, ואינן מצדיקות לעת הזו רשות ערעור. אציין את המובן מאליו, כי ההכרעה הנוכחית אינה סותמת את הגולל על טענותיו של המבקש בעניין השויוניות, ואלה שמורות לו, בלא שאביע דעה לגופם של דברים בתיק זה.
ו.ובטרם חתימה: החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה מיום 23.12.13, המתייחסת לסוגית המזונות הזמניים, מחזיקה שמונה שורות; החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 27.1.14 מחזיקה עמוד אחד; ההחלטה בבקשה לעיון מחדש מחזיקה שורה אחת. חרף זאת, בקשת רשות הערעור דנא – המבקשת להשיג על החלטות אלה – משתרעת על פני שמונה עשר (18) עמודים, באופן שאינו עולה על פניו בקנה אחד עם הוראת תקנה 403(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, הקובעת כי בקשת רשות ערעור תפרט "בצורה תמציתית" את הנימוקים עליהם היא מתבססת. אורכה של הבקשה מצדיק, על פני הדברים, חיוב בהוצאות לטובת אוצר המדינה. בידי המבקש לנמק, עד ליום 12.6.14, מדוע אין לחייבו בהוצאות לטובת אוצר המדינה.
ז.לא אוכל איפוא להיעתר לבקשה.
ניתנה היום, ז' בסיון התשע"ד (5.6.2014).
ש ו פ ט