בע"מ 3970/19 פלוני נ. פלוני

1.

בשורש ההליך הנוכחי ניצב פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו מיום 17.2.2019 (תמ"ש 6689-01-18; השופטת ק' גיל ) – בו התקבלה בחלקה תביעת המשיב, ונקבע כי על המבקשים להשיב לו סכום בן 1,000,000 ₪ שהעניק להם בשעתו במתנה, הואיל "והתנאי המפסיק התקיים והמתנה חדלה מלהתקיים". בית המשפט הורה כי הסכום יישא הפרשי הצמדה ממועד המתנה ועד עת ההשבה בפועל – וכי התשלום יתבצע בתוך 90 יום ממועד מתן פסק הדין, בכפוף לכך שהמשיב יפנה את החדר שהוקצה לו בבית המבקשים. המבקשים ערערו על פסק הדין, וביקשו לעכב את ביצועו עד להכרעה בערעורם (להלן: הערעור העיקרי ). ברם, בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (עמ"ש 3120-04-19; סגן הנשיא י' שנלר ) דחה את הבקשה – והדגיש כי המבקשים לא הוכיחו שביצוע פסק הדין יאלץ אותם למכור את דירת מגוריהם.

מכאן הבקשה הנוכחית, בה טוענים המבקשים כי הם שקועים "בחובות כבדים", כך שלא יהיה בידם להשיב את הסכום אלא באמצעות מכירת בית המגורים שלהם – אותו רכשו בעזרת המתנה שעתה הם נדרשים להשיב, וכספי משכנתא שנטלו. בנסיבות אלה, הם סבורים שמאזן הנוחות נוטה לזכותם, שכן הפינוי מהבית יסב להם נזק בלתי הפיך, ואילו עיכוב הביצוע לא יפגע באופן משמעותי במשיב – שיוכל להוסיף ולהתגורר בחדר שהוקצה לו תקופה קצרה נוספת. בנוסף, המבקשים סבורים כי סיכויי הערעור העיקרי טובים, משום שבחומר הראיות "לא היו תימוכין למסקנה של בית משפט קמא [...] כי ההתחייבות לבניית המחסן היא תנאי מפסיק".

2.

דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובה. גם אם אניח כי הערעור העיקרי אינו נטול סיכוי – אף שהתיאור המוצג בבקשה יוצר את הרושם שהוא מתמקד בקביעות עובדתיות של הערכאה המבררת – הרי שלא הוכח כי מאזן הנוחות נוטה לזכות המבקשים. הנתונים הכלכליים היחידים המוצגים בבקשה נוגעים לגובה המשכנתא שנטלו המבקשים בשנת 2016 לצורך רכישת הבית, ולהיקף התשלומים "הכרוכים ברכישת הבית". אולם, בנתונים אלה אין די. המבקשים לא צירפו ולו אינדיקציה עדכנית אחת להיקף החובות שהם טוענים שרובצים עליהם, ולא הציגו כל פירוט לגבי מקורות ההכנסה שלהם. שעה שנטל הוכחת החריגים לכלל המורה כי אין בהגשת ערעור כדי לעכב את ביצוע פסק הדין מוטל על מבקש העיכוב, דין הבקשה הנוכחית להידחות – מאחר שהפערים הראייתיים המהותיים שנותרו אינם מאפשרים לקבוע כי הביצוע כרוך, בהכרח, במכירת בית המגורים של המבקשים. כך או כך, ענייננו אינו נמנה על המקרים החריגים שבהם תתערב ערכאת הערעור בשיקול הדעת הרחב של הערכאה הדיונית בהחלטות שעניינן מתן סעד זמני (ראו, למשל, רע"א 2171/19 לוגן בניה 1990 בע"מ נ' אמיר , פסקה 2 (8.4.2019)).

3.

הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.