רע"א 2171/19 לוגן בניה 1990 בע"מ נ. אורן אמיר ,עו"ד

1.

מונחת לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (ע"א 48548-03-19; השופט א' אברבנאל ), אשר נעתר חלקית לבקשת המשיב, ועיכב את ביצוע פסק דינו של בית משפט השלום בעיר (תא"ק 15253-11-16; השופטת ק' מילר ) – בדרך של הפקדת הסכום בקופת בית המשפט – עד להכרעה בערעור. המבקשת, היא הזוכה בפסק הדין שביצועו עוכב, משיגה על ההחלטה. לטענתה, סיכויי ערעורו של המשיב – פרמטר שבית המשפט המחוזי כלל לא נדרש לו – קלושים, ודי בכך כדי לחרוץ את גורל בקשתו לעיכוב הביצוע לשבט. אף מאזן הנוחות אינו נוטה, לטעמה, לזכות המשיב, שכן המבקשת היא "חברה פעילה, שאין כנגדה כל הליך" – מה גם שבעל המניות בה התחייב בתצהירו לבית המשפט קמא שאם יזכה המשיב בערעורו יישא עמה בכל תשלום שיידרש. בנסיבות אלה, סבורה המבקשת כי אין בחוב שנטלה כלפי בנק הפועלים במסגרת פעילותה הכלכלית השוטפת כדי לשנות את התמונה, וראוי היה להניח לה ליהנות מפירות זכייתה. היא מוסיפה כי בכל מקרה לא היה מקום לעכב את מלוא הסכום, שהרי הערעור מתמקד בהפחתת הפיצוי המוסכם שנפסק לזכותה – להבדיל מאיונו המוחלט.

2.

דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובה, הואיל ועניינו אינו נמנה על המקרים החריגים שבהם תתערב ערכאת הערעור בשיקול הדעת הרחב של הערכאה הדיונית בנוגע למתן סעד זמני (רע"א 973/16 שוכמן נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ , פסקה 2 (23.5.2016)). נוכח אופיין המשפטי של השאלות שמעוררת הודעת הערעור – אשר, בניגוד לרושם שעשוי להתקבל מן הבקשה דנן, תוקפת גם את עצם החיוב שהושת על המשיב ולא רק את שיעורו – אין מקום לקבוע בשלב זה של ההליך שמדובר בערעור נטול סיכוי. לפיכך, אף שמוטב היה כי בית המשפט המחוזי יתייחס מפורשות לדברים, מובן שאין בפרמטר זה כדי להכריע את הכף – ונכון להתמקד בבחינת מאזן הנוחות. בהעדר מענה ממשי לטענות בדבר חוב משמעותי של המבקשת לבנק הפועלים, דומה שאין באמירות הכלליות לגבי תפקודה התקין – או בהתחייבות בעל המניות בה, שטענותיו לגבי יכולתו הכלכלית לא נתמכו בתשתית כלשהי – כדי לסלק את החשש מפני קושי עתידי בהחזרת הסכום למשיב, ובוודאי שאין בדברים כדי להצדיק התערבות בתוצאה אליה הגיע בית המשפט המחוזי. זאת, גם אם ניתן היה להפעיל את שיקול הדעת השיפוטי באופן אחר.

3.

אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.