רע"א 973/16 שוכמן חיים נ. בנק מזרחי טפחות בע"מ

1.מונחת בפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (כב' השופט א' בכר ) אשר דחה בקשה למתן סעד זמני בדמות עיכוב ביצוע למימוש משכנתא על דירת המגורים של המבקשים.

לצורך עסקיו של מבקש 1 ניתן לו אשראי על-ידי הבנק, המשיב, וכבטוחה לכך מושכנה, בין היתר, גם דירת המגורים הפרטית של המבקשים. משלא נפרע החוב, פנה המשיב להליכי הוצאה לפועל למימוש זכותו בדירה. במקביל לכך, הגישו המבקשים תביעה נזיקית לבית המשפט המחוזי תל אביב-יפו, אשר כללה בקשה לסעדים הצהרתיים וכספיים כאחד, בגין נזקים שנגרמו להם, לטענתם, ממעשיו ומחדליו של המשיב. במסגרת תביעה זו הוגשה גם בקשה למתן סעד זמני, שעניינה צו מניעה זמני למימוש המשכנתא על דירת המגורים של המבקשים. בית המשפט קמא דחה את הבקשה ועל כך מוגשת בקשת רשות ערעור זו.

2.עסקינן בסעד זמני. הלכה מושרשת היא שבית משפט זה אינו מרבה להתערב בהחלטת הערכאה הדיונית בכל הנוגע לסעדים זמניים. רוחב שיקול הדעת של הערכאה המבררת עומד ביחס הפוך לצמצום ההתערבות של ערכאת הערעור, למעט מקרים חריגים

(ראה בין רבים: רע"א 1181/97

אורנה קצף נ' בנק איגוד לישראל בע"מ

(15.5.1997); רע"א 1998/07

בדארנה נ' בדארנה

(11.6.2007); רע"א 7039/09

דודאי נ' PARKER HOLDING LTD

(10.12.2009). תיק זה אינו נמנה על קבוצת החריגים. כידוע, המבחן המרכזי בהענקת סעד זמני הוא שקילת מקבילית הכוחות שבין סיכויי התביעה להתקבל לבין מאזן הנוחות. עם זאת, יתכנו שיקולים נוספים שעשויים להשפיע על נקודת האיזון של מקבילית הכוחות, ובצדק התייחס בית המשפט קמא גם ל מסגרת הדיונית בה הוגשה הבקשה. ההליך בבית המשפט קמא אשר במסגרתו הוגשה הבקשה, עניינו תביעה נזיקית שהגישו המבקשים כלפי המשיב, אשר לטענתם הפר את חובות האמונים והזהירות בהן הוא חב ובכך גרם להם לנזקים כספיים קשים, ולא בהליך העוסק בחיוב האשראי עבורו מושכנה הדירה כבטוחה. סעד זמני נועד להבטיח את אפשרות ביצועו של פסק הדין שינתן בתובענה העיקרית ועליו להלום את נושא התביעה העיקרי (לדוגמא בין רבים: רע"א זלכה נ' בנק לאומי למשכנתאות , פס' 8 (9.4.2010); אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, 907 (2013)). זהו אינו המקרה כאן, התביעה בענייננו איננה הולמת לגמרי את הסעד הזמני והיא נושאת אופי של קיזוז. הבחינה אינה רק האם הבקשה הולמת את הסעד המבוקש בתובענה העיקרית, אלא האם התביעה הולמת את הסעד שעשוי להינתן בה. לכן, העובדה כי הסעד שנתבקש בתובענה העיקרית הוא פסק דין הצהרתי לביטול המשכנתא אין בה כדי להשפיע, בנסיבות העניין, על הבקשה, שכן זהו אינו הסעד שבית המשפט רגיל לתת בתביעה נזיקית. כפי שהדגשתי, רק באלה אין כדי לדחות את הבקשה, ואולי בנסיבות מסוימות, ניתן יהיה לקבל סעד מעין זה, הנושא אופי של קיזוז, במיוחד כאשר מדובר בדירת מגורים. אך שיקול זה משפיע על נקודת האיזון של מקבילית הכוחות ומכאן גם על סיכויי הבקשה.

3.עתה נשוב לשיקולים המרכזיים בבחינת הבקשה, שהם סיכויי התביעה להתקבל ומאזן הנוחות. בנוגע למאזן הנוחות, בית המשפט קמא נתן משקל לעובדה שהנתבע בתובענה העיקרית הוא הבנק, ובמידה והוא יחויב בהליך הוא יוכל לפרוע את חובו, ואילו מנגד, למבקשים אין בטוחות נוספות שיבטיחו כי במידה והמשיב יזכה בסיומו של ההליך, הוא יוכל לזכות להשבה מלאה המפצה גם על עיכוב ביצוע המשכנתא. כן נתן בית המשפט משקל לכך שמדובר על משכנתא, שתכליתה היא הבטחה של פריעת חוב מהירה ויעילה. כמובן שאין להתעלם מכך שמדובר בעניין שנוגע לדירת מגורים. כמענה לכך הדגיש בית המשפט המחוזי שההחלטה למימוש משכון ניתנה בהחלטה של ראש ההוצאה לפועל, במסגרת הליך שיפוטי שבחן את האינטרסים של שני הצדדים, וכך עשה גם בית המשפט קמא. לאור אלה, קבע בית המשפט המחוזי שמאזן הנוחות נוטה לטובתו של הבנק, ואיני מוצא כל פגם בקביעה זו.

באשר לסיכויי התביעה, נאמר, מבלי להביע עמדה נחרצת, כי 'הראיות לכאורה' אינן בעוצמה המצדיקה את מתן הסעד. טענתם של המבקשים נסובה על שיקול הדעת של הבנק, אך לא הוצגה בפניי ראייה בעלת-משקל דיו המצביעה על כך שפעילותו של הבנק חרגה ממסגרת הסכמי האשראי עליהם חתמו הצדדים. יצוין שהסכמי האשראי השאירו את שיקול הדעת והזכות לביטול האשראי בידי המשיב, הגם שאין בכך כדי לשלול תביעה לחוסר סבירות יש בכך כדי להטות את הכף לטובת הבנק במסגרת בקשה זו. עוד יצוין כי על אף שבחודש אוקטובר 2012 התריע המשיב בפני החברות על הצורך בהקטנת האשראי בחברת 'ספרינט מחשבים', רק בחודש מאי 2013, בעקבות הפסדים של חברת 'ספרינט אלקטריק', אשר הגבירו את החשש כי 'ספרינט מחשבים' תהיה חדלת פירעון, הודיע הבנק על ביטול מסגרת האשראי של החברה. על רקע כל אלה ובהמשך לאמור לעיל, מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשים במקרה זה.

4.הבקשה נדחית אין צו להוצאות.