פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
6487/17
לפני:
כבוד השופט נ' הנדל
המבקש:
עזרא
מזרחי
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל - רשות מקרקעי ישראל
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי ירושלים מיום
25.07.2017 ברע"א 68839-06-17
בשם המבקש:
עו"ד עז אלדד
החלטה
1.
בקשת רשות הערעור שלפני מופנית כנגד החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 25.7.2017 (רע"א 68839-06-17; כב' השופט א' דורות ) – במסגרתה נדחתה, בעיקרה, בקשת רשות ערעור מטעם המבקש כנגד החלטת בית משפט השלום בירושלים מיום 31.5.2017 (ת"א 57213-05-17; כב' השופטת ד' כהן-לקח ). על פי ההחלטה, ביצוע צו לסילוק ידו של המבקש מן המקרקעין שבמוקד ההליך יעוכב עד להכרעה בתביעתו, בכפוף למילוי התנאים הבאים (לצד תנאים נוספים שאינם מענייננו): הפקדת ערבון בסכום של 10,000 ₪ בקופת בית המשפט, ופינוי מבנה נייד שהמבקש הכניס למקרקעין תוך ניצול החלטה קודמת שבה עוכב פינויו. עוד נקבע, כי במידה והמבקש יעמוד בתנאי הראשון, תוכל המשיבה לפנות את המבנה המדובר על חשבונה, כמימון ביניים – ועיכוב הביצוע יעמוד בתוקפו.
בבקשתו, משיג המבקש, המיוצג על ידי עורך דין מטעם לשכת סיוע משפטי, על סבירות התנאים. לטענתו, לא נפל פגם בהצבת המבנה הנייד החדש במקרקעין – שנעשתה עקב התרחבות משפחתו, ולא הפרה צו שיפוטי תקף. כך או כך, אין להתנות את הסעד הזמני בסילוק המבנה – פעולה המהווה שינוי של המצב הקיים, ועולה כדי "ענישה" לא ראויה. עוד טוען המבקש כי אין ביכולתו להפקיד את הסכום שבו הותנה עיכוב הביצוע – וגורס כי הותרת התנאים הקיימים על כנם משמעם, מן הבחינה המעשית, פינוי מיידי מן המקרקעין.
2.
דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובה. כידוע, בית משפט זה יתערב בהכרעות הערכאות הדיוניות בנוגע למתן סעדים זמניים רק במקרים חריגים ( רע"א 973/16
שוכמן נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (23.5.2016)) – וכלל זה יפה שבעתיים כאשר מדובר, כמו במקרה הנוכחי, בגלגול שלישי.
אף לגופם של דברים לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטותיהן המנומקות של הערכאות הקודמות. המבקש תולה את יהבו בחזקה שיוצרת תקנה 19(7) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, המעניקה פטור סטטוטורי מתשלום אגרה לבעל דין המיוצג על ידי עורך דין מטעם לשכת סיוע משפטי. ברם, דין אגרה לחוד ודין ערבון להבטחת נזקי בעל הדין שכנגד לחוד (ראו והשוו רע"א 5104/10 בן דוד נ' מדינת ישראל , פסקה 9 (17.11.2010)). נוכח האינדיקציות המעידות כי המבקש אינו נטול יכולת (לרבות רכישת המבנה הנייד החדש והבאתו למקום) – ומשזה בחר שלא להציג תשתית ראייתית נוגדת בעניין – אין להתערב בסכום ההפקדה. אוסיף כי בתצהיר שצורף לבקשת המבקש למתן צו ארעי (אשר הוגשה במקביל לבקשת רשות הערעור) לא נאמר דבר לגבי חוסר יכולתו להפקיד את הסכום שנקבע – ומדובר בשתיקה מפתיעה.
אף התנאי שעניינו פינוי המבנה שהובא לשטח בחסות סעד זמני שניתן למבקש לתכלית של שמירת המצב הקיים אינו מעורר כל קושי – מן הטעמים שפורטו בהחלטתו המנומקת היטב של בית משפט השלום.
3.
הבקשה נדחית, ועמה הבקשה הנלווית למתן צו ארעי. משלא נתבקשה תשובה אין צו להוצאות. מטעמים מעשיים בלבד, המועד שנקבע בהחלטת בית המשפט המחוזי מוארך עד ליום 3.9.2017.
ניתנה
היום, כ"ח באב התשע"ז (20.8.2017).
ש ו פ ט