פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"מ
9112/18
לפני:
כבוד השופט נ' הנדל
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. פלוני
2. רשות מקרקעי ישראל
3. גנות אגודה חקלאית שיתופית
בע"מ
4. פלוני
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו מיום
2.12.2018 בעמ"ש 35675-11-18
בשם המבקש:
עו"ד רגב אלקיים;
עו"ד חיה שאבי
החלטה
1.
מונחת לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 2.12.2018 (עמ"ש 35675-11-18; השופט י' שנלר ) – במסגרתה נדחתה בקשת המבקש לעכב את ביצוע פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בעיר (תמ"ש 25996-01-12; השופטת א' ז'יטניצקי רקובר ) עד להכרעה בערעורו.
2.
דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בתשובה. כידוע, כלל הוא כי בעל דין שזכה בדינו זכאי ליהנות מפירות זכייתו, ללא צורך בהמתנה לתוצאות ערעור שהגיש יריבו. לפיכך, על המבקש לעכב את ביצוע פסק הדין להוכיח שני תנאים מצטברים: כי סיכויי ערעורו טובים, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. על פי מודל "מקבילית הכוחות", ככל שסיכויי הערעור מוצקים יותר, ניתן להקל בדרישת מאזן הנוחות, ולהפך – אם כי, בהתחשב בשלב המקדמי שבו מוגשת, בדרך כלל, בקשה לעיכוב ביצוע, הפרמטר השני נתפס כאבן הבוחן המרכזית להכרעה (ע"א 7937/15 שחם-רביצקי נ' שפיגל , פסקה 3 (21.2.2016)).
גם אם אניח כי הערעור שהגיש המבקש מעורר שאלות הראויות להתברר – ואיני מביע בכך כל עמדה – לא הוכח כי מאזן הנוחות נוטה, בנקודת הזמן הנוכחית, לזכותו. כפי שציין בית המשפט המחוזי, בשלב זה ניצבות על הפרק רק פעולות מקדימות שנועדו לברר את גובה החוב הכספי של המבקש כלפי המשיבה, וממילא אין בטענות המבקש לגבי הנזקים הכרוכים בתשלום הסכום הסופי כדי לעכב את עריכתן. אכן, בית המשפט המחוזי הבהיר כי לאחר קבלת ממצאי הבדיקות הללו יוכל המבקש לשוב ולעתור לעיכוב ביצוע פסק הדין.
אין ביתר טענות המבקש – שהועלו בצורה סתמית, כוללנית ונטולת ביסוס – כדי לשנות את התמונה. לא הוצג ולו בדל ראיה לכך שתשלום שכר הטרחה לשמאית ולרואה החשבון עלול להסב נזק בלתי הפיך, וההתייחסות לחששות מפני חשיפת "סודות מסחריים, לרבות לעניין תנאי השכירות" לקונית ואינה מציבה תשתית רלוונטית כלשהי. מעבר לכך, מדובר בטענה שהועלתה לראשונה במסגרת הבקשה הנוכחית; אין לה כל זכר בבקשת העיכוב שהוגשה לבית המשפט קמא (נספח ד' לבקשה דנן), ואף בהודעת ההבהרה שנדרש המבקש להגיש (נספח ה') נאמר רק שמדובר במידע "שאיננו מעוניין למסור למשיבה". הופעתה המאוחרת של טענה זו מעידה הן על משקלה הדל, והן על חוסר ניקיון כפיו של המבקש – שלא טרח להבהיר כי כלל לא העלה אותה בפני הערכאה הראשונה (ראו, למשל, רע"א 3634/17 בי.ג'י.איי השקעות (1961) בע"מ נ' טעמן שיווק מזון בע"מ , פסקה 5 (3.5.2017)). דברים אלה יפים גם ביחס לטענה נטולת הפירוט כי מסירת "המידע" עלולה לחשוף את המבקש להליכים משפטיים שונים.
3.
מן הטעמים האמורים, ועל רקע היקף ההתערבות המצומצם של ערכאת הערעור בהכרעות שעניינן סעדים זמניים (רע"א 973/16 שוכמן נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ , פסקה 2 (23.5.2016)), הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, ולא בלי היסוס, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, י' בשבט התשע"ט (16.1.2019).
ש ו פ ט