רע"א 3634/17 בי. ג'י. איי השקעות (1961) בע"מ נ. טעמן שיווק מזון בע"מ (טעמן)

מונחת בפניי בקשת רשות ערעור על שלוש החלטות של המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (ה"פ 40114-03-17, כבוד השופט ח' ברנר ). יחד עם בקשה זו הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע.

1.נפתח ונאמר כי סד הזמנים לוחץ במיוחד. הבקשות הוגשו בתאריך 1.5.2017, בצהרי יום הזיכרון. בקשת העיכוב עניינה הצבעת משיב 7 (להלן: הנאמן ), באסיפת בעלי מניות של משיבה 8 (להלן: BSD ) הקבועה ליום 5.5.2017. ניתנה החלטה לפיה על המשיבים להגיב לבקשה למתן רשות ערעור ולבקשת העיכוב עד היום, 3.5.2017, בשעה 16:00. צוין בהחלטתי כי זהו המועד להשיב לבקשות "אלא אם הצדדים יגיעו להסדר בנדון, ולו זמני". המבקשות הגיעו להסדר מסוים עם משיבה 1 (להלן: טעמן ) בלבד, כאשר עולה כי משיבים אחרים מתנגדים לבקשות. לא די בהסדר כזה. ההחלטה תינתן אפוא על סמך החומר שהוגש. הבקשות מונחות בפניי. משיבות 2, 4 ו-6 הגיבו בצורה מפורטת. אם לא די בחיצי הלחץ האמורים, מתברר כי מונחת בפני בית המשפט המחוזי תובענה שעניינה למעשה זהה לבקשות שבפניי, או למצער לחלקן, בה נקבע דיון למחר בשעה 12:00 (ה"פ (ת"א) 51670-04-17). עיינתי בחומר ובהודעות שהוגשו. עת לקצר.

2.החלטה זו תתייחס לבקשה למתן רשות ערעור. כאמור, הבקשה מופנית נגד שלוש החלטות, אליהן אתייחס על פי סדרן.

ההחלטה הראשונה, מתאריך 23.04.2017, היא ההחלטה העיקרית, בגדרה נדחתה בקשה של מבקשת 1 (להלן: המבקשת ) למתן צו עשה זמני, שיורה לנאמן להצביע באסיפת בעלי המניות של BSD על פי הוראותיה. תחת זאת, נקבע על ידי בית המשפט המחוזי, כי על הנאמן להצביע על פי שיקול דעתו, ובהתאם לטובתה של חברת BSD .

בנסיבות העניין, לא ארחיב אודות הרקע. ברם, לשם הבנת המחלוקת, ולשם הצגת הצדדים, אסתפק ואציין כי המבקשת הנה חברה ציבורית, שניירות הערך שלה נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב. מבקשת 2 (להלן: Israel 18 ) היא בעלת השליטה במבקשת, המחזיקה בכ-71.52% ממניותיה. בעל השליטה ב- Israel 18 הוא מר גרגורי גורטובוי.

למבקשת דבוקת שליטה ב- BSD , המורכבת משני רכיבים. ראשית, למבקשת עצמה החזקות בשיעור של כ-26.64% מהונה המונפק והנפרע של BSD . שנית, למבקשת הסכם בעלי מניות עם Israel 18 , מחודש מרץ 2014. לפי ההסכם, המבקשת זכאית להצביע באמצעות ייפוי כוח בכ-19.01% מניות נוספות מהונה המונפק והנפרע של BSD

– שהזכות לבעלות בהן נתונה ל -

Israel 18 . צירוף שני הרכיבים – החזקות המבקשת יחד עם כוח ההצבעה של Israel 18

– עולה לכדי לשיעור של 43.65% מהונה המונפק והנפרע של BSD .

הנאמן משמש כנאמן להחזקת קרוב ל-25 מיליון מניות של המבקשת, שבבעלות Israel 18 , וכן – וזה הנתון הרלוונטי לענייננו – להחזקת כ-10 מיליון מניות של BSD , שהזכות לבעלות בהן נתונה ל- Israel 18 . המניות האמורות, משועבדות להבטחת חוב בסך כ-10 מיליון דולר, שחייבת Israel 18

לטעמן , מכוח הסכם הלוואה ושיעבוד שנכרת ביניהן בחודש ספטמבר 2016.

במוקד הבקשה שבפניי, ניצב כינוס אסיפת בעלי המניות של BSD , הקבוע כאמור ליום 5.5.2017. על הפרק, הצעת קבוצת יוסף ויליגר (משיבים 2, 4, ו-6 בענייננו), להדיח מתפקידם את הדירקטורים המכהנים ב- BSD ולהחליפם באחרים; ומנגד, הצעת Israel 18 להותיר את הדירקטורים המכהנים על כנם.

3.ההחלטה הראשונה של בית המשפט המחוזי, בדבר מועד האסיפה ושיקול הדעת המוענק לנאמן – יסודית ומנומקת היטב. הוצגו חמישה נימוקים שכוחם המשכנע רב הוא. זאת על פי בדיקה לכאורה. ישנה התייחסות לנסיבות הקונקרטיות של המקרה; להיבט הדיוני לפיו מתבקש צו עשה זמני ולא צו מניעה זמני – נתון שמגביר את הנטל; מהותו של תפקיד הנאמן, כמחזיק במניות, שכשמו כן הוא, לרבות בענייני הצבעה וחובתו להצביע לטובת החברה הרלוונטית על פי הבנתו; קיומו, או ליתר דיוק אי קיומו של כל צידוק לסטות מכלל זה בנסיבות העניין, לנוכח בחינת הקשר של המבקשות למניות שבהחזקת הנאמן ולסעד המבוקש; בחינה עובדתית מדוקדקת של מארג ההסכמים בין הצדדים; ובדיקת הנזק וטבעו אם ההצבעה תתקיים בלא מתן הוראות לנאמן.

בית המשפט המחוזי הנחה את עצמו על פי שתי אמות המידה המחייבות בבקשה מעין זו: סיכויי התביעה ומאזן הנוחות. מבלי להביע עמדה מעבר לנדרש ביחס להכרעה בבקשה למתן סעד זמני, מסקנת בית המשפט בדבר החולשה של סיכוי התביעה וביחס למאזן הנוחות, שאינו נוטה דווקא לטובת היעתרות לבקשה – מעוגנת היטב בחומר ובדין.

על כן, דין הבקשה למתן רשות ערעור על ההחלטה הראשונה להידחות.

4.ההחלטה השנייה, מיום 27.4.2017, עניינה דחיית בקשה מטעם המבקשות לעיון חוזר בהחלטה הראשונה. נימוקי הבקשה נסובו סביב ראיות חדשות. בית המשפט המחוזי דחה בקשה זו, הן בשל עיתוי הגשתה המאוחר והן לגופה. אף כאן לא מצאתי סיבה להתערב. התנהלות זו, דהיינו הגשת הבקשה לעיון חוזר תרמה ליצירת סד הזמנים שתואר לעיל. נפנה להחלטת חברי, השופט נ' סולברג (רע"א 2634/17, מיום 5.4.2017), לפיה צוין כי המבקשת רשאית להגיש לבית המשפט בקשה לעיון מחדש ולקיום דיון בשאלה האם רשאי הנאמן להצביע באסיפת בעלי המניות של BSD לפי שיקול דעתו. בהתאם, היה על המבקשת לפעול בהקדם וביעילות. לעומת זאת , בדרך שבה ניהלה את ההליך, נוצר שיהוי. נתון זה הוא בעל משקל בבקשה זו.

בשל כל האמור, הבקשה לרשות ערעור על ההחלטה השנייה נדחית.

5.ההחלטה השלישית, נוגעת לבקשת Israel 18

לצרף את BerInvest

כצד להליך. נטען כי מדובר במשקיע שחתם הסכם הלוואה עם Israel 18 ,

כדי לכסות את החוב. מבלי להביע עמדה לגבי נכונותו העובדתית של טיעון זה, שכן לא צורף תצהיר, לא נפלה כל שגגה בהחלטת בית המשפט המחוזי. צוין כי התובענה העיקרית עניינה במעמד הסכם בעלי המניות ביחס להסכמים אחרים ומתן הוראות לנאמן כיצד להצביע במניות שברשותו. בנבדל, הבקשה האמורה לצירוף צד מתייחסת לבקשה לפדיון משכון שנעשה לטובתה של טעמן. על כן, קבע בית המשפט המחוזי כי אין ראוי שעניין זה יתברר בגדרו של ההליך העיקרי. והנה, מתברר כי Israel 18

הגישה בתאריך 30.4.2017 המרצת פתיחה דחופה לצד בקשה "בהולה" למתן הוראות לנאמן. חברת BerInvest צורפה להליך. תובענה זו הוגשה טרם הגשת הבקשה שבפניי, והעניין קבוע כאמור לדיון מחר, 4.5.2017 בשעה 12:00.

ההליך הנוסף, התלוי ועומד – והמגביל בהיבטים רבים – לא צוין כלל על ידי המבקשות בבקשתן. כך על כל המשתמע מכך עבור צד המבקש מבית משפט סעד זמני בכלל, ובפני בית משפט זה בפרט. די בשיקול זה, שנוגע לניקיון כפיים ולתום לב דיוני, כדי לדחות את הבקשה. בכל מקרה, עולה כי Israel 18 פעלה על פי עמדת בית משפט קמא ופתחה בהליך נוסף, שתלוי ועומד, ואף בשל כך דין הבקשה למתן רשות ערעור להידחות בנסיבות העניין.

6.הבקשה נדחית. כל אחת מהמבקשות תישא בהוצאות ובשכ"ט משיבים 2, 4 ו-6 ביחד, בסך 20,000 ש"ח, וכן כל אחת מהמבקשות תישא בהוצאות ובשכ"ט הנאמן, משיב 7, בסך 10,000 ש"ח.

משנדחתה הבקשה, מתייתרת ונמחקת הבקשה לעיכוב ביצוע.