בע"מ 3984/15 פלוני נ. פלוני

1.

בקשה למתן סעד זמני אשר יעכב את יציאת המשיב מן הארץ, שהוגשה במסגרת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ( כבוד השופטים י' שנלר, ק' ורדי, ח' ברנר ) מיום 31.5.2015 בעמ"ש 36959-01-15.

2.

המשיב הוא אזרח אנגליה, אשר היה בעבר אזרח ישראלי והתגורר בישראל אך עזב את הארץ וויתר על אזרחותו הישראלית. בשנת 2004 הגישה אמהּ של המבקשת תביעה נגד המשיב לאבהות ומזונות למבקשת, ילידת 2002. בשנת 2005 ניתן פסק דין בהעדר הגנה שהצהיר על המשיב כאבי המבקשת וחייב אותו במזונותיה. בקשה שהגיש המשיב לבטל את פסק הדין נדחתה. אחר שנים בהם לא קיים המשיב כל קשר עם המבקשת ולא שילם את מזונותיה, הגיעו המשיב ואמהּ של המבקשת לידי הסכם לפיו המשיב יעבור בדיקת אבהות, יינתן פסק דין הדוחה את תביעת המזונות נגדו, וככל שיימצא שהוא אבי המבקשת יגיע לבקרה בישראל פעמיים בשנה. בבדיקת האבהות נמצא כי המשיב הוא אבי המבקשת, הוגשה בקשה משותפת לדחיית תביעת המזונות, אולם המפגשים בין המשיב למבקשת לא יצאו אל הפועל. משכך, הגישה המבקשת תביעה עצמאית למזונות. בית המשפט לענייני משפחה (כבוד השופט נ' שילה ) קיבל את התביעה ופסק למבקשת מזונות חודשיים. משערעורו של המשיב לבית המשפט המחוזי התקבל וחיובו במזונות בוטל, הגישה המבקשת בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר הובאה לפני.

3.

במסגרת הבקשה לרשות ערעור ביקשה המבקשת סעד זמני של עיכוב יציאתו של המשיב מן הארץ עד להכרעה בהליך. המבקשת ציינה, כי נגד המשיב הוצא צו עיכוב יציאה מהארץ במסגרת הליכי הוצאה לפועל בגין אי תשלום מזונות זמניים בהליך שהתנהל לפני בית המשפט לענייני משפחה (שבוטל כאמור בערעור), וכי ערעור שהגיש בזמנו על החלטה זו נדחה, ובקשת רשות ערעור עליה תלויה ועומדת לפני בית המשפט המחוזי. לטענתה, בלא עיכוב יציאת המשיב מן הארץ, אפילו תינתן רשות לערער ויתקבל הערעור, יסוכל ביצוע פסק הדין כיוון שאין למשיב נכסים בארץ ולא ניתן יהיה לגבות את המזונות, ככל שייפסקו, בלא נוכחותו בארץ.

4.

המשיב התנגד לבקשה, ואף הגיש בקשה לביטול הצו הארעי עליו הוריתי עד לקבלת תגובתו. בבקשתו טען, כי ב-1.5.2015 לקה בהתקף לב קשה ועבר צנתור ראשוני, וכי בהיותו תושב חוץ אין הוא מבוטח ומטופל רפואית בישראל. לבקשה צורפה חוות דעת מאת פרופ' אילן גולדנברג, מנהל המחלקה הקרדיולוגית במרכז הרפואי שיבא-תל השומר, לפיה עליו לבצע ניתוח מעקפים באופן מיידי, וכי כל עיכוב בהמשך הטיפול בו מסכן את חייו. כן טען, כי אין תועלת בעיכוב יציאתו, כיוון שאין טענה שיש לו נכסים בארץ אותם עלול הוא להבריח.

5.

דין הבקשה למתן צו עיכוב היציאה מן הארץ להידחות. זאת, בשים לב למכלול נסיבות הענין, ובפרט מצבו הרפואי של המשיב, הנתמך בחוות דעת רפואית מפורטת, והעובדה שהמבקשת לא הצביעה על נכסים של המשיב בארץ אשר עיכוב יציאת המשיב נחוץ להבטחת הגבייה מהם (ע"א 703/70 סומך נ' ג'וליט , (17.12.1970)) לכך יש להוסיף, כי בשלב זה לא עומד כנגד המשיב כל חוב פסוק, שכן בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המשיב וביטל כאמור את חיובו במזונות. בהצטבר כל אלה, אין מקום במקרה זה לעיכוב יציאתו מישראל של תושב חוץ, סמכות השמורה לנסיבות חריגות ושונות מענייננו.

6.

הצו הארעי שניתן בהחלטתי מיום 9.6.2015 מבוטל.