בע"מ 4051/16 בע"מ 4051/16

1.במסגרת ההליכים המתנהלים בין המבקש למשיבה 1 – זוג נשוי המצוי בהליכי גירושין – ניתן צו לפירוק שיתוף בבית מגוריהם. בסופו של דבר בוצעה התמחרות, שהמבקש לא נטל בה חלק, ושבמסגרתה התקבלה הצעתו של צד שלישי לרכישת הדירה. כחודש לאחר מכן עתר המבקש לבית משפט לענייני משפחה בראשון לציון, בבקשה לאפשר לו לרכוש את הדירה במחיר שהציע הצד השלישי אשר זכה בהתמחרות (תמ"ש 37594-05-15, כב' השופטת ח' מטלין ). זאת, מכוח זכות קדימה הקיימת לו, לטענתו, לפי סעיף 101 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, שעניינו, בין היתר, זכות קדימה בין בני זוג בעת מכירת דירת מגוריהם. בקשתו נדחתה, וכך גם ערעור שהגיש על הכרעה זו בבית המשפט המחוזי (עמ"ש 16453-04-16, כב' השופטים מ' ברנט ,

ו' פלאוט ו צ' ויצמן ). מכאן הבקשה שלפני, למתן רשות ערעור.

המבקש מעלה טענות במישור המשפטי העקרוני ובמישור הנסיבות הקונקרטיות. במישור העקרוני נטען כי שגו ערכאות קמא בקבען כי זכות הקדימה עמדה למבקש רק עד שהוצאה הדירה למכירה בשוק החופשי על פי החלטת בית משפט. באופן קונקרטי נטען כי כחלק מתנאי ההתמחרות ניתנה לו זכות קדימה הסכמית, שמכוחה הוא זכאי לרכוש את הדירה גם בהעדר זכות קדימה על פי דין. כן נטענו טענות נוספות, כגון אי-צדק ועיוות דין. מנגד סומכים המשיבים ידיהם על קביעותיהן של ערכאות קמא.

2.אשר לשאלה העקרונית שמעלה המבקש – הרי שאין צורך להכריע בה בנסיבות העניין. זאת, שכן למבקש ניתנה זכות קדימה לרכישת הדירה. זכות הקדימה ניתנה למבקש על פי מתווה שקבע בית המשפט לענייני משפחה – זכות להשתתף בהתמחרות ולהשוות כל הצעה שתזכה – ושעליו לא ערער המבקש. בנוסף לכך הוא ביקש, כפי שעולה מן המסמכים שצירף לבקשה, להשתתף בהתמחרות, ובכך העיד על הסכמתו למתווה שנקבע למימוש זכות הקדימה. האופן שבו יש לממש זכות קדימה כפוף להסכמים אחרים או להתנהגות בתום לב של בעל זכות הקדימה (ראו למשל ע"א 5511/06 יעקב (ג'קי) אמינוף נ' א. לוי השקעות ובנין בע"מ , פסקה ט"ז (10.12.2008); בע"מ 1066/11 פלוני נ' פלונית , פסקה 10 (26.4.2011)). על כן, בנסיבות העניין אין לקבל את טענת המבקש כאילו עומדת לו זכות הקדימה גם לאחר תום ההתמחרות. זאת ועוד, ממילא אין המבקש עומד, על פני הדברים, בתנאי הדין, שכן גם לאחר שחלף חודש ימים מתום ההתמחרות לא הפקיד המבקש את דמי ההצעה הזוכה בהתמחרות בצירוף כל יתר התשלומים הנדרשים, ועל כן על פי הסעיף הריהו כמי שסירב לרכוש את המקרקעין (ראו והשוו סעיף 102 לחוק המקרקעין).

אשר לטענותיו הקונקרטיות, השאלה המרכזית שהועלתה היא האם על פי תנאי ההתמחרות עמדה למבקש זכות קדימה גם לאחריה, או שמא הוא נדרש להשתתף בהתמחרות עצמה ובכך מוצתה זכותו. ערכאה קמא פרשה את תנאי ההתמחרות כך שהמבקש היה חייב להשתתף בה בכדי לממש את זכות הקדימה, לנוכח השתלשלות העניינים לרבות התנהלותו של המבקש. זוהי קביעה עובדתית התחומה לעניינם של הצדדים, שאינה מצדיקה מתן רשות ערעור בגלגול שלישי ( ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123 (1982) ). גם לגופם של דברים קביעתה של ערכאה קמא מקובלת עלי, ונזכיר רק כי המבקש שלח לכונס הנכסים מכתב לפיו ברצונו להשתתף בהתמחרות – השתתפות שנמנעה לבסוף לנוכח התנהגותו של המבקש עצמו. אף לא מצאתי מקום לקבל גם את טענותיו בדבר פגיעה בזכויותיו השונות – טענות שאף נדחו בהליכים קודמים שהפכו חלוטים.

3.הבקשה נדחית. ממילא מתייתרת בקשה עיכוב הביצוע שהוגשה לצידה. בנסיבות העניין, המבקש יישא בהוצאות המשיבים בסך של 4,000 ש"ח לכל אחד מהם.