בע"מ 4057/21 פלוני נ. פלוני

1.

בקשה מטעם המשיבה "לעיון מחדש" בפסק הדין שניתן על-ידנו ביום 13.7.2021 (להלן: פסק הדין ).

2.

בעת מתן פסק הדין, עמדה לנגד עיננו הסכמתם של בעלי הדין על עובדות המקרה, ומשכך, לא מצאנו להרהר אחר הדברים, שהרי "על-פי שיטת המשפט הנקוטה בידינו, כשבידי בעלי הדין לנווט בהסכמה הדדית את דרך ניהולו של המשפט ודרך סיומו [...] להצהיר על עובדות בלי להוכיחן , וכל כיוצא באלה הסכמות שבסדרי דין ובמהות, שבית המשפט 'קשור' להן ואינו מכניס ראשו ביניהן, אין מנוס מהמסקנה, כי אמת והסכם – הסכם עדיף, בחינת 'יקוב החוזה את ההר'" (ע"א 61/84 ביאזי נ' לוי , פ"ד מב(1) 446, 476 (1988)) (ההדגשה הוספה).

3.

כעת, משעומדת בפנינו החלטת בית המשפט המחוזי (סגן הנשיא א' קולה ), מיום 18.7.2021, שניתנה בעקבות פסק דיננו, ומתגובת המותב הנכבד שהוגשה ביום 23.8.2021, עולה, כי ההחלפה נעשתה כשבוע לפני הדיון, כך ש "היה די זמן ללמוד את התיק על בוריו" . זו הבהרה חשובה, החלטת בית המשפט המחוזי הנ"ל מדברת בעד עצמה, אך אין בכך כדי לשנות מהתוצאה שאליה הגענו, שכן כאמור, במישור היחסים שבין הצדדים לבין עצמם, אין לנו אלא את אשר הוסכם על-ידם, ביחס לעובדות המקרה. בדיעבד מתברר כי שני הצדדים שגו, ונניח לזכותם כי סברו כך בתום לב. פסק הדין ניתן אפוא בהסתמך על המצג העובדתי שעמד בפנינו ועל כך יש להצר. מן הראוי היה, כי פסק הדין יתוקן, כך שישקף את העובדה שלא נפל פגם בהתנהלות השופטים, אך הדין אינו מכיר באפשרות של עיון חוזר בפסק דין. סעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, מאפשר אמנם לתקן טעות שנפלה בפסק הדין, אך זאת ביחס ל "טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה" ; הא ותו לא.

4.

אשר על כן, הבקשה לעיון חוזר – נדחית.

בנסיבות העניין, ומשהתברר כי המסד העובדתי שהוצג בשעתו על ידי המבקש אינו משקף את שאירע בפועל – אין צו להוצאות.