פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"מ
4256/20
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
המבקשים:
1. פלוני
2. פלונית
3. פלונית
4. פלונית
נ ג ד
המשיבה:
פלונית
בקשה
לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (השופטים
א'
קולה
,
ד'
צרפתי
ו-
ר'
גלפז-מוקדי
) מיום 26.5.2020 ב
עמ"ש 21615-10-19
בשם המבקשים:
עו"ד ילנה מושקוביץ;
עו"ד אייל נון
בשם המשיבה:
עו"ד חיים גלעדי
החלטה
1.
בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (השופטים
א' קולה , ד' צרפתי ו- ר' גלפז-מוקדי ) מיום 26.5.2020 ב עמ"ש 21615-10-19 , במסגרתו נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בצפת (השופטת א' נחמיאס ), בו נדחתה תביעת המבקש לחיוב המשיבה במזונות מכוח סעיף 3א לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959 (להלן: חוק המזונות ).
בית המשפט לענייני משפחה קבע כי "הוראות החוק קובעות במפורש כי רק כאשר אדם אינו חייב במזונות לפי הדין האישי החל עליו, או שלא חל עליו דין אישי – יחולו הוראות המזונות", ואילו "במקרה זה לא נותר 'חלל' למלא. אין ספק כי הדין השרעי רואה בשלוש הקטינות כמי שנולדו מאבהות חוקית" לאביהן המוסלמי. נקבע כי במקרה דנן "הקטינות נולדו כתוצאה מנישואין דתיים המוכרים על ידי הדין השרעי, ולפיכך חלה על האב חובה אבסולוטית לשאת במזונות ילדיו", כך שבנסיבות אלו מתייתר הצורך לפנות לסעיף 3א לחוק המזונות. הוער, כי המבקש לא השכיל להציג כל אסמכתא בדין השרעי מכוחה ניתן לחייב אם במזונות ילדיה, או מקור המצדיק לפטור אותו מחובתו המוחלטת לזון את ילדיו וכן כי "האב היה מודע היטב לכך, ולא בכדי בחר להגיש תביעה זו דווקא בבימ"ש זה". עוד הוער, כי אין רלבנטיות לשאלת הליך שיבתה של המשיבה ליהדות, אשר נעשה לאחר פרידתה מהמבקש, מה-גם ש"אף התובע [המבקש] לא טען שיש לכך השלכה על שאלת החיוב במזונות".
2.
לאחר עיון בבקשה ובתשובה לה, החלטתי, בתוקף סמכותי לפי סעיף 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כי יש לדחות את הבקשה, וזאת לאחר שמצאתי כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי אינו מעורר כל שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים וכי מתן רשות ערעור אינו דרוש כדי למנוע עיוות דין.
המבקש יישא בהוצאות המשיבה בסך של 2,500 ש"ח.
ניתנה
היום, ו' בכסלו התשפ"א (22.11.2020).
ש ו פ ט