פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"מ
4417/12
לפני:
כבוד השופטת ע' ארבל
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
פלונית
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי
בחיפה מיום 29ץ4ץ12 בעמ"ש 42206-12-11 שניתן על ידי
כבוד השופטות ש' שטמר, י' וילנר ור' למלשטריך-לטר
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטים שושנה שטמפר, יעל וילנר, ריבי למלשטריך-לטר) בעמ"ש 42206-12-11 שניתנה ביום 29.4.12.
1.
המבקש והמשיבה נישאו בשנת 1977 והתגרשו בשנת 2005, על כן חל עליהם חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 (להלן: החוק ). מאז שנת 1998 מתנהלת בין בני הזוג "מלחמת התשה" משפטית, כלשונו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה, במסגרתה הוגשו לבית המשפט מספר תביעות. התביעות נסובו סביב גובה המזונות שעל המבקש לשלם לילדיו וחלוקת הרכוש המשותף. בית המשפט לענייני משפחה דן בכל התביעות ביחד, קבע בפסק דינו מיום 23.12.02, בין היתר, כי משאביהם של הצדדים, לרבות חובות וזכויות של החברה שהקים המבקש (להלן: החברה המשותפת ), הם רכוש משותף. כן נקבע כי כל אחד מכלי הרכב שבבעלות המבקש והמשיבה יישאר בשימוש בן הזוג המחזיק בו.
בסמוך להשלמת הליך הגירושין, הגיש המבקש לבית המשפט לענייני משפחה שתי תביעות נוספות לפירוק שותפות ברכושם של בני הזוג ולאיזון משאבים בפועל. במסגרת הליכי פירוק אלה הוגשה לבית המשפט חוות דעתו של אקטואר אשר עסקה בהערכת זכויותיהם וחובותיהם של בני הזוג. בפסק דינו מיום 1.11.2011, משלא עלה בידי הצדדים להגיע להסכמה, אימץ בית המשפט את חוות דעתו של האקטואר מיום 17.3.10 ונתן לה תוקף של פסק דין. אי לכך הורה בית המשפט למשיבה להעביר למבקש סך של 76,006 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה. כן נקבע כי רכב המאזדה שבבעלותם המשותפת של המבקש והמשיבה (להלן: הרכב המשותף ) יימכר ותמורתו תחולק בחלקים שווים בין המבקש והמשיבה.
על פסק דין זה הגישה המשיבה ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור בשתי נקודות בלבד: האחת; נקבע כי בחישוב חובות האישה במסגרת איזון המשאבים, היום הקובע לקביעת מחיר הרכב המשותף הוא יום מתן חוות הדעת של האקטואר; השניה; נקבע כי המשיבה זכאית לקבל מחצית מהסכום שנפסק לטובת המשיב והחברה המשותפת בהליך משפטי שמספרו ת"א 3428/08, ככל שהכסף או חלקו ייגבה בפועל. על פסק דין זה מוגשת בקשת רשות הערעור שלפניי.
2.
בבקשתו מעלה המבקש טענות רבות באשר לשגיאות שנפלו, לטענתו, בהחלטת בית המשפט המחוזי. באופן כללי טוען המבקש כי בית המשפט המחוזי שגה בקביעת הממצאים העובדתיים אשר הובילו אותו למסקנה כי המשיבה זכאית לקבל חלק מהסכום שנפסק לטובת החברה המשותפת וכי היום הקובע לקביעת שווי הרכב המשותף הוא יום מתן חוות הדעת של האקטואר. אגב כך תוקף המבקש כמעט כל אחת מקביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי.
3.
עיינתי בבקשה ומצאתי כי דינה להידחות. הבקשה תחומה בעובדותיו של המקרה הנידון והכרעה בה אינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים. על כן הבקשה אינה מצדיקה מתן רשות ערעור (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). יתרה מזאת, הלכה פסוקה היא שאין ערכאת ערעור נוהגת להתערב בממצאים עובדתיים שנקבעו בערכאה המבררת, קל וחומר שלא במסגרת ערעור "בגלגול שלישי" ( רע"א 7302/06 פרדי נ' חשין , פס' 4 להחלטה (לא פורסם, 23.10.2006)) , הבקשה שלפניי, אשר כאמור רובה ככולה עוסקת בממצאים העובדתיים שקבע בית המשפט קמא, אינה מצדיקה אפוא מתן רשות ערעור.
אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא התבקשה תגובה אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ו בטבת התשע"ג (8.1.2013).
ש ו פ ט ת